ברגע של כעס יש דחף לומר, להשיב, להוכיח, לא להישאר חייב

התשובה

שלום יקירי, ניכר שהשאלה באה ממקום אמיתי. שאלת דבר נוגע. אי אפשר להסתפק כאן בתשובה יבשה; צריך להחזיק יחד אמת, רוך ואחריות. חז"ל אמרו: אל תרצה את חברך בשעת כעסו. כשהאדם כועס, הדברים אינם נכנסים לאוזנו. צריך להמתין שיירגע, ואז למצוא שעת כושר. רוב הטעויות נובעות מן הדחף לומר מיד את מה שחושבים. אבל כל מילה נחרטת. גם אם תבוא סליחה, לא תמיד הדברים נשכחים. לפעמים החכמה היא לשתוק, לא להגיב בפזיזות, ולהמתין לזמן שבו תהיה אוזן שומעת. “תולה ארץ על בלימה” — לפעמים העולם עומד על הבלימה של הפה. יהי רצון שתזכה להרגיש קרוב, רצוי ואהוב, גם במקומות שבהם אתה עדיין מתמודד. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 164