איך לא הופכים חינוך למלחמת כוחות

התשובה

שלום לך יקירי. כאשר חינוך הופך למלחמת כוחות, שני הצדדים שוכחים את המטרה. ההורה עסוק בלהוכיח סמכות, והילד עסוק בלהגן על עצמו או לנצח. במקום לבנות נפש, נוצר מאבק. צריך לזכור שהגבול אינו נגד הילד. הוא בעדו. כאשר ההורה מציב גבול מתוך כעס או פחד, הילד מרגיש מותקף. אבל כאשר הגבול בא מתוך אחריות ואמון, הוא יכול להפוך למסגרת שמחזיקה את הילד ולא לקיר שמוחץ אותו. לכן לפני תגובה צריך לשאול: האם אני עכשיו מחנך, או רק נלחם? האם אני רוצה להכניע, או לעזור לו לגדול? הילד צריך להרגיש שיש כאן מבוגר שמנהיג, לא יריב שמנסה לנצח אותו. יהי רצון שתזכה לבית שיש בו גבולות ברורים, אבל האוויר שבתוכם מלא אהבה ולא מלחמה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 207-226, 313-339