אדם רגיל למיטה שלו, לאוכל שלו, לנימוסים שלו, למשפחה שלו, לסגנון החיים שלו

התשובה

ידידי היקר, אני שמח ששאלת. יש כאן בירור חשוב. קל להישאר במילים יפות, אבל העבודה האמיתית מתחילה כשהדברים נוגעים בלב. אדם מתרגל לדפוסי התנהגות ונימוסים מסוימים. כשהוא מתחתן, הוא מגלה שבן או בת הזוג באים עם דפוסים שונים לגמרי. מי שאינו פתוח נפשית עלול לסבול מאוד, מפני שכל שינוי מהרגלו נתפס אצלו כטלטול של כל עולמו. העבודה היא לא להיות כבול אלא לקב"ה ולתורתו. לא להיות כבול דווקא לבית הזה, לחפצים הללו, למקום הזה, לחברה הזו או למנהגים חיצוניים אלו, אלא להיות פתוח לזרם החיים בהנהגת הבורא. מערכת הנישואין היא אחד הכלים הגדולים להשתחרר מסגירות זו. כאשר האדם אינו עומד על שלו בדברים שאין להם משמעות פנימית עמוקה, ביתו נעשה נינוח יותר. ואז, כאשר הוא כן צריך לעמוד על דבר שהוא עיקר חייו, דבריו מתקבלים ביתר קלות. ה׳ יזכה אותך לרוך, ליישוב הדעת, ולכוח לבחור בטוב גם כשהלב עייף. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 71-72