לפעמים אדם מסתכל על העולם, על המדינה, על הבית הפרטי שלו, ושואל בכאב: ל

התשובה

שלום וברכה לך, ידידי. זו שאלה של אדם שרוצה לבנות ולא רק להירגע לרגע. לכן צריך להניח את הדברים לאט, בלי לדלג על כאב ובלי לוותר על אמת. אם אדם מסרב למלא מים ברכב, אין פלא שהרכב מתחמם. כך גם כאשר האדם מסרב לקבל את התורה במלואה, ומתייחס אליה כאילו היא ספר עצות שאפשר ללקט ממנו רק את המצוות הנוחות. בורא עולם נתן את כל הכלים להגיע לשלמות, והבטיח: "אם בחוקותי תלכו... ומצוותי תשמרו...". אך הבעיה מתחילה כאשר האדם חושב שהוא חכם יותר ממי שיצר אותו, ומחפש תירוצים כדי להתחמק מן האמת. על זה נאמר: "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו". האדם מקלקל את דרכו, ואחר כך מתפלא מדוע המציאות אינה מתוקנת. ברכתי אליך, שתזכה לבנות צעד קטן של שלום בכל יום, בלי לחץ ובלי ייאוש. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 37