שכח "רצה והחליצנו" בסעודת פת נוספת בליל שבת, האם חוזר?

התשובה

קודם כל שאלה יפה. אם כבר קיימת את סעודת ליל שבת, ולאחר מכן אכלת באותו לילה סעודה נוספת עם לחם, עליך לומר בה לכתחילה "רצה והחליצנו", מפני שבכל סעודת פת הנאכלת בשבת מזכירים את השבת בברכת המזון. אולם אם שכחת לומר "רצה והחליצנו" וכבר התחלת את ברכת "הטוב והמטיב", אינך חוזר לראש ברכת המזון. וכל שכן שאם סיימת את ברכת המזון ואתה רק מסופק אם אמרת "רצה", שאינך חוזר. נסביר מעט: הסעודה הנוספת בלילה אינה נחשבת לסעודת היום חכמים חייבו לאכול שלוש סעודות בשבת, ולכל אחת מהן זמן משלה. הרמב"ם (הלכות שבת פרק ל הלכה ט) כתב: "חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת, אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה". כלומר, סעודה אחת זמנה בליל שבת, הסעודה השנייה זמנה ביום השבת, והסעודה השלישית זמנה לאחר שהגיע זמן מנחה. לכן, לאחר שאדם כבר אכל את סעודת ליל שבת, סעודה נוספת שהוא אוכל באותו לילה אינה יכולה להיחשב לסעודת היום. גם אם הוא אוכל בה לחם, עדיין עליו לאכול ביום השבת את סעודת היום ואת הסעודה השלישית בזמנה. וכן פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן רצ"א סעיף ב), שזמן הסעודה השלישית הוא משיגיע זמן מנחה, ואם אכלה קודם לכן לא קיים מצוות סעודה שלישית. מכאן שאין אפשרות להקדים את סעודות היום לליל שבת. נמצא שהסעודה הנוספת שנאכלה בלילה היא סעודה נוספת לכבוד שבת, אך אינה אחת מסעודות החובה הקבועות בזמנן. מתי חוזרים בגלל שכחת "רצה והחליצנו"? הכלל הוא שהשוכח הזכרת שבת חוזר על ברכת המזון רק כאשר מדובר בסעודה שחובה לאכול בה פת. לכן פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן קפ"ח סעיף ו), שמי ששכח "רצה והחליצנו" באחת משתי הסעודות הראשונות של שבת, ונזכר רק לאחר שהתחיל את ברכת "הטוב והמטיב", חוזר לראש ברכת המזון. הטעם הוא ששתי סעודות אלו הן סעודות חובה, ויש חיוב לקיימן בפת. לעומת זאת, פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן קפ"ח סעיף ח), שבסעודה שלישית, אם שכח "רצה והחליצנו", אינו חוזר. זאת משום שיש דעות שניתן לקיים את הסעודה השלישית גם בלי פת. מאחר שאין חיוב מוסכם לאכול בה לחם, שכחת "רצה" אינה מחייבת לחזור על ברכת המזון. מבואר שהדבר הקובע אינו רק שהסעודה נאכלה בשבת, אלא האם זו סעודה שחובה לאכול בה לחם. בכל סעודת פת בשבת אומרים לכתחילה "רצה והחליצנו", אבל אם שכחו, חוזרים רק כאשר מדובר בסעודה המחויבת בפת. דין הסעודה הנוספת בליל שבת לאחר שכבר קיימת את סעודת ליל שבת, אין חובה הלכתית לאכול באותו לילה סעודה נוספת, ובוודאי שאין חובה לאכול בה לחם. אמנם, אם בחרת לאכול לחם, התחייבת בברכת המזון ובהזכרת "רצה והחליצנו". אולם הסעודה עצמה נשארת סעודה שאינה מחויבת. לכן, אם שכחת בה "רצה", אינך חוזר על ברכת המזון. דינה של סעודה זו קל אף יותר מדינה של סעודה שלישית. בסעודה שלישית קיימת מצווה לאכול סעודה, אלא שנחלקו הפוסקים אם חייבים לקיימה דווקא בפת. לעומת זאת, בסעודה נוספת בליל שבת, לאחר שכבר התקיימה סעודת הלילה, אין כלל חובה לאכול סעודה נוספת. ממילא, אף שהאכילה היא לכבוד שבת ויש בה משום עונג שבת, אין שכחת "רצה והחליצנו" מחייבת לחזור על ברכת המזון. ובדרך אגב: אם נזכר לפני ברכת "הטוב והמטיב" אם סיים את ברכת "בונה ירושלים" ונזכר לפני שהתחיל את ברכת "הטוב והמטיב", יאמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". לאחר מכן ימשיך בברכת "הטוב והמטיב". דין זה מבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קפ"ח סעיף ו). את ברכת ההשלמה אומרים גם בסעודה שבה, אם כבר התחיל את ברכת "הטוב והמטיב", לא היה חוזר לראש ברכת המזון. אבל אם כבר התחיל את ברכת "הטוב והמטיב", ובוודאי אם כבר סיים את ברכת המזון, אינו חוזר. מה הדין אם אינו זוכר אם אמר "רצה"? אם לאחר שסיים את ברכת המזון הוא מסתפק אם אמר "רצה והחליצנו", אינו חוזר. שהרי אפילו אם היה יודע בוודאות שלא אמר "רצה", לא היה חוזר בסעודה נוספת זו. נוסף לכך, חיוב הזכרת "רצה והחליצנו" הוא מדרבנן, ולכן במקום ספק שייך הכלל "ספק ברכות להקל". אמנם נחלקו הפוסקים בדינו של אדם המסתפק אם אמר "רצה" בסעודה שחובה לאכול בה פת. המשנה ברורה (סימן קפ"ח ס"ק ט"ז) פסק שעליו לחזור, מפני שמניחים שהמשיך בהרגל לשונו של ימות החול. לעומת זאת, בשו"ת יביע אומר (חלק ז, אורח חיים סימן כ"ח) נפסק שאינו חוזר מספק, משום שהזכרת "רצה" היא מדרבנן וספק ברכות להקל. אולם מחלוקת זו אינה נוגעת למעשה למקרה שלפנינו. הסעודה הנוספת בליל שבת אינה סעודה שחובה לאכול בה פת, ולכן אפילו אם ברור שלא אמר "רצה", אינו חוזר, וכל שכן כאשר הדבר מסופק. מסקנה מי שכבר אכל את סעודת ליל שבת, ולאחר מכן אכל באותו לילה סעודה נוספת עם לחם: א. לכתחילה יאמר בברכת המזון "רצה והחליצנו". ב. אם נזכר לאחר שסיים "בונה ירושלים", אך לפני שהתחיל את ברכת "הטוב והמטיב", יאמר את ברכת "שנתן שבתות למנוחה". ג. אם כבר התחיל את ברכת "הטוב והמטיב", אינו חוזר לראש ברכת המזון. ד. אם סיים את ברכת המזון והסתפק אם אמר "רצה", אינו חוזר. ה. הסעודה הנוספת בלילה אינה פוטרת אותו מסעודת היום ומסעודה שלישית בזמנה. הטעם הוא שהחיוב לחזור על ברכת המזון נאמר בסעודה שחובה לאכול בה פת. לאחר שכבר התקיימה סעודת ליל שבת, הסעודה הנוספת באותו לילה אינה סעודת חובה, ולכן שכחת "רצה והחליצנו" אינה מחייבת לחזור על ברכת המזון. ברכה והצלחה.