לפעמים אדם חי כמו כולם כי כולם חיים כך
השאלה
הרב, לפעמים דווקא הדברים הכי פשוטים נעשים הכי מסובכים בבית. לפעמים אדם חי כמו כולם כי כולם חיים כך. הוא נכנס לאותו קרון, מתנהג כמו הסביבה, מסתתר כשכולם מסתתרים, ומתרגל לתנאים נמוכים רק מפני שזה מה שהוא רואה סביבו. אבל מה אם בכיס שלו נמצא כרטיס למחלקה ראשונה? מה אם הנשמה שלו שייכת למקום הרבה יותר גבוה ממה שהוא מרשה לעצמו לחיות?
התשובה
שלום וברכה ידידי. יש כאן בירור חשוב. קל להישאר במילים יפות, אבל העבודה האמיתית מתחילה כשהדברים נוגעים בלב. ישנו משל על אדם שכל חייו חלם לנסוע ברכבת. לאחר שחסך כסף רב, קנה כרטיס, ואף קיבל כרטיס למחלקה ראשונה. אך משום שלא ידע לאן ללכת, הלך אחרי הרוב ונכנס לקרון פשוט, צפוף ומוזנח. כאשר הגיע הכרטיסן, ראה האיש שאנשים מתחבאים מתחת לספסלים, וגם הוא התחבא. הכרטיסן מצא אותו, ביקש לראות את הכרטיס, וגילה שיש לו כרטיס למחלקה ראשונה. הנמשל הוא היהודי בעולם הזה. פעמים רבות הוא אינו יודע כיצד לפעול וכיצד להתנהג, ולכן הוא מחקה את הגויים והולך אחרי הרוב. אבל היהודי צריך לדעת שהנשמה שלו היא הכרטיס למחלקה הראשונה. כמה מסכן יהיה האדם שיגלה באחרית ימיו שבזבז את הנסיעה בעולם הזה בקרון מוזנח שלא נועד לו, רק מפני שלא טרח לשאול לאן הוא שייך ובמה הכרטיס שלו מזכה אותו. יהי רצון שתזכה להרגיש קרוב, רצוי ואהוב, גם במקומות שבהם אתה עדיין מתמודד. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 29-31
לכל השאלות והתשובות