הוא קונה דבר שימושי וחושב שעשה חסד גדול
השאלה
שלום הרב. יש דברים שאדם מבין בשכל, אבל כשהם מגיעים לבית וללב הם נעשים הרבה יותר מורכבים. הוא קונה דבר שימושי וחושב שעשה חסד גדול. היא דווקא מתרגשת מתכשיט, מבושם, מפריט יפה שאין לו כמעט ערך מעשי. למה מה שאינו “צריך” מרגיע אותה יותר ממה שנצרך ממש?
התשובה
שלום יקירי, ניכר שהשאלה באה ממקום אמיתי. יפה שאלת. יש מקומות שבהם התשובה לא צריכה רק להסביר, אלא גם לפתוח חלון. האשה זקוקה לחיים שיש בהם נינוחות, הרחבת הדעת ויופי מסוים. חיים מצומצמים עד המינימום אינם טבעיים לה, מפני שהיא אמורה להקרין שלווה ורוגע אל הבית, אל בעלה ואל ילדיה. מתנה שיש בה מותרות יכולה לתת לה נחת רוח יותר מחפץ שימושי, מפני שהיא אינה מודדת רק תועלת. היא מרגישה דרך המתנה שנחשבה, שנראתה, שמישהו רצה לשמח אותה ולא רק לסדר צורך. כמובן, הכל לפי היכולת. כשיש צורך בצמצום כלכלי, עליו להיעשות בהדרגה וברגישות, מפני שינוי חד עלול ליצור לחץ נפשי גדול, גם אם אינו מתפרץ מיד. ברכתי, שתזכה לראות שהכאב הזה אינו סוף הדרך, אלא שער עדין לתיקון עמוק יותר. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 232-233