איך אפשר לגדול דווקא מתוך שבר

התשובה

שלום וברכה, יקירי. יש זמן שבו האדם צריך להתייחד עם הכאב, האובדן והבכי. אי אפשר לדלג על זה. אבל לאחר שהרגש קיבל מקום, מגיעה שאלה עמוקה יותר: לשם מה? איך אני יכול לגדול מזה? יעקב אבינו אומר "קטונתי" כאשר הוא עומד מול עשו. הוא נמצא בקטנות, במצוקה ובקושי. אבל באותה נשימה הוא מזכיר לעצמו שגם הקטנות הזאת נמצאת בתוך חסדי ה'. הוא כבר עבר מצב של קטנות בעבר, כאשר במקלו עבר את הירדן, והנה לאחר שנים נעשה לשני מחנות. כלומר, לפעמים רק אחרי זמן האדם רואה איך הקטנות גידלה אותו. בשעת המצוקה קשה לראות זאת, אבל מי שכבר עבר דרך יודע שגם קטנות חדשה יכולה להצמיח הפתעה לטובה. לא מפני שהכאב עצמו נעים, אלא מפני שגם ממנו הקב"ה יכול לבנות. יהי רצון שתזכה לראות, גם אם לא מיד, איך שברים נעשים ביד ה' חלק מבניין עמוק יותר. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 159-162