האם הידיעה שהעולם פרוזדור מחייבת חיי צמצום?
השאלה
שאלה: שלום לכבוד הרב... בשיעור האחרון הרב דיבר הרבה על הפתיחה של המסילת ישרים, ועל כך שהעולם הזה הוא רק פרוזדור, ולכן צריך לדעת איפה להשקיע את עצמך... עז מה זה אומר בעצם שכל החיים אני צריך לחיות בצמצום?
התשובה
תשובה: שלום וברכה. שאלה יפה. נתחיל בזה שהמושג "צמצום" הוא יחסי מאוד. ואנחנו בעצם מגדילים לעצמנו את רף "איכות החיים" שלנו, ואז מתלוננים שיש המון דברים שאנחנו "צריכים", אלא שלא שמים לב, שאלו הדברים הם רצונות ולא צרכים, ואנחנו נוטים להתבלבל במושגים. כוונתי הייתה שתמיד צריך לזכור איפה העיקר, שזה בעצם עולם הבא, ואיפה הוא רק עולם העבודה – הפרוזדור, שזה בעצם העולם הזה. ברגע שהאדם באמת מבין את זה אז הוא משנה מאוד את סדר העדיפויות שלו, בכל התחומים. הזכרת לי איזה וורט מהפרשה... בפרשתנו יעקב אבינו ראה בחלומו "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" מכאן לומדים בעניינים הנוגעים לשמים צריך אדם להסתכל מי למעלה ממנו וזהו בשמים ממעל ואילו בעניינים הנוגעים לעולם הזה שהם בחינת ארץ ועל הארץ מתחת שאדם יסתכל למטה לפחותים לסובלים ולנזקקים ואין להפוך את היוצרות. מסופר על עשיר אחד שהיה לו עלית גג בחצרו וסולם מוצב לעלות ולרדת בו. האנשים באו לכלל סכנה קרא העשיר למשרתו ואמר לו: "בבקשה ממך תוריד את הסולם הזה לבלתי יהיה מכשול". המשרת, התחיל שובר את השלב הראשון, עולה על השלב השלישי ושובר את מה שתחתיו וכך על זה הדרך שובר את התחתון ועולה למעלה ממנו עד שהגיע לראש הגג ואינו יכול לרדת כי כל שלבי הסולם נעקרו ממקומן ומיד הוא התחיל לצעוק. אמר לו בעל הבית: שוטה שכמותך היית צריך לעלות תחילה לראש הסולם ומשם להתחיל לשבור את השלבים וכך לרדת עד הרצפה ואז הכל היה מתנהל נכון. לימים קרא בעה"ב לאותו משרת ואמר הבט וראה ישנו בור בחצר שיש לו מדרגות מסוכנות שיכולות לסכן חיי אדם לך ושוברם. מיד נזכר אותו משרת במה שאמר לו בעה"ב שצריך לעלות למעלה ובדרך זו לשבור את הסולם וכן עשה. ירד מדרגה ושבר שלב וכן על זה הדרך עד שהגיע לקרקעית הבור ואינו יכול לעלות. התחיל צועק על מצבו. אמר לו בעל הבית גם הפעם הפכת את היוצרות ויצאת נפסד. צריך האדם להיזהר לבלתי הפוך את הדברים ויהיה בבחינה של אותו משרת שיצא קרח מכאן ומכאן. בהצלחה רבה.