כמה פעמים אני נותן לשני לדבר, אבל בפנים כבר מכין תשובה
השאלה
שלום לכבוד הרב. לפעמים אדם מסתכל על החיים שלו ושואל את עצמו שאלה פשוטה אבל לא קלה. כמה פעמים אני נותן לשני לדבר, אבל בפנים כבר מכין תשובה. הוא עדיין מדבר, ואני רק מחכה שיסיים כדי להוכיח שהוא טועה. האם זו הקשבה, או רק המתנה לתורי?
התשובה
ידידי היקר, אני שמח ששאלת. זו שאלה של אדם שרוצה לבנות ולא רק להירגע לרגע. לכן צריך להניח את הדברים לאט, בלי לדלג על כאב ובלי לוותר על אמת. צריך לתת לבן הזוג תחושה שדעתו מובנת וחשובה, גם כאשר חושבים אחרת. אין לפגוע, לזלזל או לדחות את דבריו בביטול. כאשר אחד מדבר, יש לאפשר לו לסיים בלי לקטוע. גם אם נדמה שכבר הבנתי, הקטיעה גורמת לו להרגיש שלא נתנו לו להתבטא. לאחר שסיים, ראוי להמתין מעט לפני שמשיבים. ההמתנה מראה ששקלתי את דבריו ולא רק הכנתי תגובה בזמן שהוא דיבר. הקשבה אמיתית מפחיתה מאוד את הוויכוח, מפני שלעיתים האדם אינו מחפש תשובה אלא פריקה והבנה. ה׳ ילווה אותך בדרך הזאת, וייתן לך לב שלא נשבר מן הקושי אלא נבנה ממנו. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 164-165
לכל השאלות והתשובות