איך מתמודדים עם הירידה שאחרי החגים?

התשובה

תשובה: אתה צודק בכל מילה... זהו נגמרו החגים, נגמרה ההתעלות, חזרנו לשגרה... רבים מאיתנו מרגישים עכשיו סוג של ריקנות, אחרי כל עליה ישנה ירידה... לכאורה חזרנו למי שהיינו לפני. עכשיו כבר אין לנו את הסוכה שמגנה עלינו מפני השמש של הבחוץ ששורפת אותנו, ונשארנו חשופים. אמנם חזרנו למזגן , לבית המעוצב ולפרטיות, אבל בו בזמן, לחלקנו, גם נלקח צל האמונה... ועכשיו נכנסנו לשלב חדש, בו כנראה הקב"ה רוצה מאיתנו כרגע משהו אחר. מדוע חשוון נקרא מר- חשוון, האם זה בגלל התחושה המרה של חיסרון הימים המתוקים ימי החג? האמת שזה תלוי בנו.... יש כאלה שבוחרים לחיות את החיים המתוקים, ימי החגים והשמחה, ומבחינתם אלו החיים וזו ההתעלות.... ויש שהשכילו להבין שהחגים היו רק הכנה לעיקר... מר חשוון הוא תואר כבוד לחודש שמסמל את העבודה האמיתית ביהדות. הוא המבחן האמיתי שלנו, האם אכן התרוממנו בחודש תשרי... כל עוד אנו שרויים בעיצומם של החגים, זו לא חכמה גדולה לחוש התעלות. זו התעלות שלא עמלנו עליה, אלא קיבלנו כמתנת שמיים. אך כאשר בימים הרגילים, אלה שלאחר החגים, אנו משכילים לזהות בנפשנו את הכוחות שקיבלנו ולנצל אותם כדי להתנהג טוב יותר, סימן שאכן התעלינו. חודש חשוון מזכיר לנו היטב שאנו בעולם העשייה בו הקב"ה מסתתר ואנו צריכים לחפש אותו בתוך כל המעשים שלכאורה לא קשורים אלינו... כשאני מנענע לולב ברור לי שאני פה עם ה' , אחרת למה אני עושה את זה... כשאני נמצא בסוכה פשוטה עם קישוטים של שקל, זה מזכיר לי בעל כורחי שאני בתוך עולם ארעי. אבל כשאני בעבודה, בבית המעוצב, ועמוק בתוך השגרה, לפעמים אני שוכח את ה'. חודש חשוון החודש של עולם העשייה, מזכיר לי שצריך לקחת את הקדושה של החגים ולהשתמש בה כדי לקדש את החול... לדעתי זו המטרה וזו המשימה שלנו. ואנחנו פשוט צריכים ללמוד איך להוריד את זה למעשה... בכל אופן התחלנו לפני זמן מועט סדרת שיעורים מרתקת שעוסקת ומלמדת בהרחבה את ספרנו החדש "נשמה אבודה" אני חושב שתהנה ותשכיל מכך מאוד, מחכה לראותך, בהצלחה.