מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
לבדו

לפעמים אדם שומע הערה, ובמקום לבדוק אם יש בה אמת, משהו בתוכו מיד נסגר

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

שלום לרב... אני רוצה לשאול שאלה שקצת יושבת לי על הלב. לפעמים אדם שומע הערה, ובמקום לבדוק אם יש בה אמת, משהו בתוכו מיד נסגר. הוא מתגונן, דוחה, מחזיר אש, או אומר: זה אני וזהו. למה הלב כל כך מתנגד לקבל ביקורת, במיוחד כשהיא מגיעה מן האדם הקרוב ביותר?

התשובה

שלום לך יקירי. שאלה יפה וכואבת שאלת. צריך לגשת אליה בעדינות, כי מאחורי המילים מסתתר לב שמבקש דרך ולא רק תשובה מהירה. ביקורת נוגעת במקום עמוק מאוד, מפני שהיא תופסת את חולשתו וכישלונו של האדם. ככל שהמבקר קרוב יותר, כך הפגיעה גדולה יותר. מאדם רחוק אפשר לומר שהוא אינו מכיר אותי באמת, אבל מאדם קרוב קשה לומר זאת. בזוגיות הדבר רגיש עוד יותר, מפני שבן הזוג אמור להיות המקום הבטוח של האדם, המקום שבו אין צורך להעמיד פנים, המקום שבו מקבלים ואוהבים אותו כפי שהוא. ביקורת עלולה לשבור את רשת הביטחון הזאת ולערער את הקרקע היציבה של המבוקר. לעיתים המבוקר אינו שומע הערה נקודתית על פעולה מסוימת, אלא מרגיש שדורשים ממנו לשנות את כל אישיותו. לכן הוא עונה: זה אני וזהו. אני מברך אותך שתזכה לדבר מתוך לב פתוח, ולהישמע גם במקום שבו פעם היה קשה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 139-140