למה העולם נראה לי מאיים כל כך

התשובה

ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. יש מצבים שבהם האדם תופס את העולם כמקום מאיים ומסוכן. לפעמים זה מתחיל מפחד, מחוויה, מצפייה ממושכת בדברים שמכניסים אימה, או מהזדהות חזקה עם דמות וסיפור. לאחר מכן, גם המציאות הפשוטה מקבלת צבע מאיים. כמו שאחרי צפייה בסרט אימה אפילו צל של וילון יכול להיראות חשוד, כך גם בנפש: כאשר האדם נכנס חזק לעולם של פחד, הוא מתחיל לפרש את המציאות דרכו. לא תמיד מה שהוא רואה הוא המציאות עצמה; לפעמים זו המציאות כשהיא עוברת דרך פחד. הדרך אינה ללעוג לפחד. הפחד נחווה כאמיתי. אבל צריך להחזיר אליו דעת, לבדוק, לשאול, להכניס עוד מבט. האם באמת כולם נגדי? האם יש ראיות? האם ייתכן שאני רואה דרך עדשה פצועה? עצם השאלה כבר פותחת פתח לחירות. ה׳ ישלח לך ביטחון פנימי, ותזכה לראות את העולם בעיניים נקיות יותר, בלי שהפחד יצייר לך את הכול בשחור. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 149-151