בחוץ קל להיות נחמד. מחייכים, מדברים יפה, מתאפקים קצת, וכל אחד חוזר לדרכו
השאלה
הרב, לפעמים דווקא הדברים הכי פשוטים נעשים הכי מסובכים בבית. בחוץ קל להיות נחמד. מחייכים, מדברים יפה, מתאפקים קצת, וכל אחד חוזר לדרכו. אבל בבית חיים יחד כל הזמן: כשעייפים, כשעצבניים, כשלא נוח, כשאין כוח. למה דווקא שם מתגלה מי האדם באמת?
התשובה
שלום וברכה ידידי. יש כאן בירור חשוב. קל להישאר במילים יפות, אבל העבודה האמיתית מתחילה כשהדברים נוגעים בלב. ככל שאין שייכות גדולה אל השני, קל יותר להיות נעים ונחמד כלפיו. ברחוב או בישיבה אפשר להיראות כאדם טוב, מפני שהמפגש זמני ואפשר לשחק תפקיד לזמן קצר. אבל בבית, עם ההורים, האחים, האחיות, וכל שכן עם רעייתו והילדים, אי אפשר להעמיד פנים לאורך זמן. התמידיות מגלה את הפנימיות האמיתית. האדם נתפס בכל מצבי החיים והרוח שלו: כשהוא עייף, עצבני, לחוץ או חלש. לכן הניסיון הגדול של התנהגות האדם מתחיל בחתונה. הצורך לדור במשותף עם האשה במשך שנים, כשכל אחד מגיע מעולם אחר, מהרגלים אחרים וממוסכמות אחרות, הוא עיקר המבחן. יהי רצון שתזכה להרגיש קרוב, רצוי ואהוב, גם במקומות שבהם אתה עדיין מתמודד. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 87-88
לכל השאלות והתשובות