אמא תמיד נתנה, פינקה, דאגה והכילה

התשובה

שלום וברכה, יקירי. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. הקשר עם האם שונה לגמרי מן הקשר עם האשה. בקשר עם האם עיקר הנתינה בא ממנה אל הילד. בקשר עם האשה, עיקר הנתינה אמורה להגיע מצד האיש. בנוסף, אדם זוכר את אמו כאשה מבוגרת ומנוסה שכבר למדה את חיי הבית במשך שנים. אין להשוות אשה צעירה בתחילת דרכה לאם שכבר עברה תהליך ארוך. כאשר האיש מנסה להפוך את אשתו לאמו, הוא מתאכזב ומתחיל לחנך אותה לפי דימוי מדומיין. עליו לקבל את אשתו כפי שהוא מקבל את הוריו וילדיו כנתונים מן השמים, ולקחת אחריות לעבד את השדה שקיבל עד שתצמיח פירות. יהי רצון שתזכה לנשום עמוק יותר, לסלוח מעט יותר, ולשמוח שוב בדברים הפשוטים. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 334-335