כשמדברים על תכלית, עולם הבא ופרוזדור, יש מי שמרגיש כאילו אומרים לו שהע

התשובה

שלום ידידי, שאלה יקרה שאלת. אני מבין היטב את המקום שממנו השאלה באה. לפעמים השכל כבר שמע, אבל הלב עדיין מחכה שידברו איתו. אין לטעות: מותר וצריך ליהנות מן העולם הזה. בורא עולם אינו רוצה לייסר אותנו, אלא להפך. אפשר ליהנות מן העולם הזה בגבולות המותר. אבל יחד עם ההנאה צריך לזכור שהעולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא. הוא מעבר, גשר בין שני עבריו, ולא כאן החיים המיוחלים, לא כאן הטוב והאושר השלם, ולא כאן המגמה והתקווה. כאשר האדם מבין שהחיים כאן הם מעבר לחיים האמיתיים העתידיים, הרבה שאלות נעלמות ממילא. ברכתי שתזכה לאור שקט, כזה שלא מסנוור, אלא מחמם את הלב ומחזיר תקווה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 35