אם האיש והאשה נראים כשני אנשים נפרדים, למה התורה מדברת עליהם כמציאות אחת

התשובה

שלום יקירי, ניכר שהשאלה באה ממקום אמיתי. יש בשאלה הזאת כאב, אבל גם הרבה תקווה. עצם זה שאתה שואל כך מראה שהלב עדיין מאמין שיש דרך לבנות נכון יותר. כבר בתחילת בריאת האדם נאמר: “זכר ונקבה ברא אותם”. משמעות הדברים היא שבשורש הרוחני נבראו הזכר והנקבה כמציאות אחת, ללא פירוד. לאחר מכן, בעולם המעשה, הם מופיעים כשני גופים נפרדים. הלשון של הפסוקים מדויקת: “ויברא אלקים את האדם” בלשון יחיד, “בצלם אלקים ברא אותו” שוב בלשון יחיד, ולבסוף “זכר ונקבה ברא אותם”. אותה בריאה עצמה היא גם “אותו” וגם “אותם”. לכן יש בכל אחד מבני הזוג שאיפה עמוקה לשוב אל המקור הראשון, למצב שבו זכר ונקבה היו מציאות אחת בלתי נפרדת. ברכה גדולה שתזכה לבית שיש בו פחות פחד ויותר קרבה, פחות מלחמה ויותר נשימה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 82-84