מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
ממונות, גזל, שכירות ועסקים

איסוף כסף לצדקה והתחייבות

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

שלום וברכה רבה, אדם יקר שהחליט לעזור לאיזה דבר חשוב וקיבל עליו לאסוף כסף מעט לזה אלא שאח"ב חזר בו באומרו שאם הוא יבקש כסף הרי יבקש מאנשים הקרובים אליו והוא מרגיש שהוא כעין גזל שמכריח אותם לתת לו תרומה ואין הכוונה שמכריח אותם בפועל שהרי הוא רק יציג לפניהם את הענין אבל עצם הקשר שלהם איתו יתן להם הרגשת הכרח לתת לו כי אם לא יתנו לו ירגישו שלא בנוח והשאלה האם נכון הדבר או שבכ"ז מותר מאחר שהוא לא הכריח אותם כלל ודרך אגב מה יהיה הדין בכל הגבאים שבאמת לוחצים ועושים כל מיני חכמות כדי ללחוץ על האדם לתת צדקה האם מותר או אסור?

התשובה

שמחתי לקבל את שאלתו הנפלאה. מצאתי בגליון הנפלא חוקי חיים גליון פרשת פקודי תשע"ט שיוצא לאור ע"י הרה"ג חיים אהרן בלייער שליט"א שכתב בזה כמה וכמה דברים נפלאים על כל הקמפיין של ה "מעטשינג". ואביא חלק ממה שכתב שם וע"י תשובתו יתברר גם שאלת כת"ר וז"ל: כשאדם גורם לאחרים לתת צדקה שכרו יותר מהנותן עצמו (גמ' ב"ב דף ט' ע"א) ומתברך עבור זה מהשי"ת (אהבת חסד פט"ז בהג' ) וכשמגייסים כסף ע"י קמפיין מזכים הרבה אנשים להיות מן האוספים לצדקה ומקובל שהאוספים צדקה מאחרים מצילים את דורותיהם מלחזר על הפתחים (ערוה"ש סי' רמ"ז ס"ה ). ונאמר כמה טעמים למה גדול האוסף אף יותר מהנותן: משום שהאוסף מאחרים אין לך עבודה קשה מזו (ערוה"ש סי"ב) משום שטורח וסובל עלבונות וצערא דגופא ובזיונות. ומשום שזיכה את העני עם מה לחיות וגם מזכה אחרים במצוות צדקה (חכ"א כלל קמ"ד סי"ד), ומשום שכשנותן ממון הרי הוא נותן כמה שיכול אבל לאסוף מאחרים יכול לגייס בלי שיעור (של"ה) זהירות למאספי צדקה אסור לגבאי לתבוע יותר ממה שביכולת האדם ליתן ואינו נותן אלא מתוך ההכרח מפני הבושת. והגבאי שמכלימו ומבקש ממנו עתיד הקב"ה ליפרע ממנו (שו"ע סי' רמ"ח ס"ז לב) ולכן אין לגבאי צדקה ללחוץ יותר מדי על הנותן כי הוא אינו יודע מעמדו ומצבו של הנותן כי מעלת גדול המעשה לא נאמר כשלוקח מאלו שאינם יכולים להתפרנס (ספר חסידים סי' של"ב לג) מ"מ מותר ורצוי לזרז לעודד ולהרבות במעלות הצדקה עד שהנותן מסכים לתת, אבל אין להפציר בו יותר מדי שאולי אינו יכול ליתן. כשנותן רק משום שמכיר את המתרים כשאדם מתבקש לתרום לארגון ואין לו שום שייכות לארגון ולא היה נותן להם כלל והסיבה שנותן רק משום שהתבקש ע"י ידידו ומכירו ומשום לחץ חברתי ומרגיש אי נעימות לא לתת, מ"מ מקיים בו מצות צדקה! כי במצות צדקה העיקר הוא תוצאת המעשה שהעני מקבל דבר ואין הכוונה מעכבת (ספרי פ' כי תצא פסקא רפ"ג קובץ שיעורים כתובות אות רמ"ט) ומ"מ רצוי מאוד שכנותן המעות יכוון שנותן משום שכך ציווה הקב"ה ובזה שכרו הרבה מאוד (שו"ת מנחת יצחק סי' פ"ד אות ז'). בדרך אגב הזכיר שאתה עושה חסד גדול עם האדם שאותו אתה מתרים, כי לצערנו אנשים כיום מכלים את כספם על הבלים חולפים, ומה שהם יקחו איתם לעולם הבא אלו רק אותם מעשים טובים וצדקות, והם אלה שיעמדו לו ביום הדין. בכל אופן, כולם מחפשים כיום פרנסה ושפע כלכלי, ואולם חז"ל כבר הביאו לנו את הסגולה הבדוקה ביותר... בגמרא (תענית ט') מבטיח רבי יוחנן "עשר תעשר בשביל שתתעשר" ומסבירים התוספות שם, שהבטחת העשירות שהבטיח ר' יוחנן היא לא רק בתבואת השדה, אלא גם בכספים שהרוויח. כלומר שיהודי מרוויח כסף בכל דרך שהיא, אם יעשר ממנו לצדקה אזי מובטח לו שייתן לו הקב"ה עשירות. ובאמת שכך פסק מרן השולחן ערוך, בספרו בית יוסף (יורה דעה ס' רמז') שמותר ליהודי לבחון את הקב"ה במצווה אחת בלבד, והיא מצות מעשר כספים. כמו שאמר הנביא מלאכי פרק ג' ''והבאתם את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די" הנביא מודיע לעם ישראל שהבורא יתברך מבקש מעמו ישראל, תביאו בבקשה את מעשרותיכם לביתי שלי, והוא בית המדרש, ובזה יהיה טרף למשמשי, כלומר לאותם תלמידי חכמים שיושבים ועמלים בתורתי. ובנוסף הבורא יתברך מבקש מכם שתיבחנו אותו בזה , לאחר שנתתם את מעשרותיכם תבדקו ותיראו איך אני משפיע עליכם שפע עד בלי די. בהצלחה.