יש אדם שמרגיש חסר חיות
השאלה
שלום לכבוד הרב. לפעמים אדם מסתכל על החיים שלו ושואל את עצמו שאלה פשוטה אבל לא קלה. יש אדם שמרגיש חסר חיות. משהו בפנים יבש, והוא מחפש למלא את זה. הוא נוסע, קונה, טועם, מחפש חוויות, אולי אפילו מרחיק עד קצה העולם. אבל אחרי הכול הוא מגלה שהוא צמא יותר ממה שהיה קודם. למה מה שאמור להרוות לפעמים רק מגביר את הצמא?
התשובה
שלום וברכה ידידי. זו שאלה של אדם שרוצה לבנות ולא רק להירגע לרגע. לכן צריך להניח את הדברים לאט, בלי לדלג על כאב ובלי לוותר על אמת. כאשר חסר לאדם יסוד המים, הוא חי בתחושת חוסר חיות. לפעמים הוא מבין מה מקור המצוקה, ולפעמים לא. החוסר יכול להתבטא בכבדות, בחוסר פעילות, או בפעילות שאינה נעשית במיטבה. בעיה נוספת נוצרת כאשר האדם יונק תענוג ממקור לא נכון. העולם הזה דומה למים מלוחים: ככל שהאדם שותה מהם יותר, הוא נעשה צמא יותר. הוא מרגיש צימאון למים, אבל המים שהוא שותה אינם נותנים חיות אמיתית, אלא תוצאה הפוכה. לכן רבים מחפשים את עצמם במקומות רחוקים כדי לתת סיפוק ל"מנוע היהודי" שבתוכם, ואחרי שכבשו את העולם הם מגלים שהם צמאים יותר מבתחילה. התענוג אינו שלילי כשהוא בגדרים הנכונים, אבל מקור חיות לא נכון אינו מרווה את הנפש. ברכה גדולה שתזכה לבית שיש בו פחות פחד ויותר קרבה, פחות מלחמה ויותר נשימה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 64
לכל השאלות והתשובות