מה עושים כשהרגש אומר לילד שאין לו כוח לעבוד
השאלה
כבוד הרב, אני רואה ילד שמבין בשכל מה צריך לעשות. הוא יודע שכדאי להתאמץ, ללמוד, להתגבר, לעבוד. אבל הרגש שלו אומר לו שאין לו כוח, שזה כבד מדי, שזה לא בא לו. איך עוזרים לו כשיש פער כזה בין השכל לרגש?
התשובה
ידידי היקר, שלום וברכה. זהו אחד המקומות העדינים בעבודת החינוך. האדם יכול להבין בשכל מה צריך לעשות, להבין שכדי להיות מאושר עליו לעבוד, להשתדל, להשקיע זמן ומאמץ, ובכל זאת הרגש אומר לו שאין לו כוח, שזה קשה, כבד ומעייף. אין די לומר לילד: הרי אתה מבין. כי באמת הוא מבין, אבל הרגש עדיין לא הצטרף. צריך לעזור לו לראות את הפער בלי בושה. יש הבנה ויש חשק, יש אמת ויש התנגדות, ויש דרך לחבר ביניהם בהדרגה. כאן חוזרת העבודה של שליטה בדחפים ושל בניין הרצון. לא לתת לרגש להיות השליט הבלעדי, אבל גם לא לרמוס אותו. להקשיב לו, להבין מדוע הוא מתנגד, ואז להזמין אותו לאט אל הדרך. ילד לומד לעבוד כאשר הוא מרגיש שהדרך קשה אבל אפשרית, ושמישהו מאמין שהוא מסוגל. ה׳ ייתן לך סבלנות לחבר בין השכל והלב, שלך ושל ילדיך, עד שהעבודה תהיה פחות מאיימת ויותר אפשרית. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 369-396