גם דבר פשוט יכול להישמע כפגיעה אם הוא נאמר בטון קשה
השאלה
כבוד הרב, אני מרגיש שיש פער בין מה שאני יודע שצריך להיות לבין מה שקורה בפועל. גם דבר פשוט יכול להישמע כפגיעה אם הוא נאמר בטון קשה. כמה פעמים משפט קטן בבית הופך לריב גדול רק מפני שהוא לא נאמר ברכות? למה הנחת היא לא תוספת יפה, אלא תנאי לכך שהדברים יתקבלו?
התשובה
שלום וברכה, יקירי. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. חז"ל אמרו על הדברים שאדם צריך לומר בביתו בערב שבת: “צריך למימרינהו בניחותא, כי היכי דליקבלינהו מיניה” — לומר אותם בנחת כדי שיקבלו ממנו. הקושי בקבלת ביקורת נובע פעמים רבות מכך שהיא נאמרת מתוך כעס או עוינות. גם אם האדם התאפק זמן רב, כשבסוף הוא מתפוצץ, הביקורת נשמעת כתגובה לדבר שהרגיז אותו ולא כאהבה שרוצה להיטיב. הטון, הבעת הפנים והאווירה מורגשים היטב. כאשר המבוקר קולט כעס, הוא נחסם. לכן גם אמת צריכה לבוא בנחת, כדי שיהיה לה מקום להיכנס. יהי רצון שתזכה לנשום עמוק יותר, לסלוח מעט יותר, ולשמוח שוב בדברים הפשוטים. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 135-136
לכל השאלות והתשובות