מדוע יעקב אבינו נענש במעשה דינה?

התשובה

תשובה: שלום וברכה יקירי. אני לא בדרגה כזאת ואפילו לא קרובה לנסות אפילו לענות על מדוע נענש יעקב, אין לי אפילו חלקיק השגה במדרגת יעקב. בכל אופן אני אנסה לענות לך עפ"י רעיון שכתבי בעבר, כמובן אחרי הגילוי דעת הברור שאין לו השגה במעשיו של יעקב אבינו. בפרשה מסופר על המפגש של יעקב עם עשיו, התורה מפרטת כיצד הוא הציג בפניו את משפחתו, 11 ילדיו, אולם מישהו חסר, או ליתר דיוק מישהי, כל 11 השבטים שנולדו עד שעת המפגש השתתפו במפגש אך דינה חסרה בפרשה. רש"י (בראשית לב כג) עמד על כך והקשה להיכן דינה נעלמה? והוא משיב שלקראת המפגש יעקב אבינו חשש שדינה תמצא חן בעיניו של עשיו, והוא ידרוש להנשא אליה, ולכן הכניס את דינה בתיבה ונעל אותה בתיבה. רש"י מוסיף שלכך יעקב אבינו נענש על כך שמנעה מאחיו שמא היתה מחזירה את עשיו בתשובה, ולפיכך דינה נפלה ביד שכם. וכאן יש לשאול או יותר נכון לזעוק, למה??? וכי יעקב אבינו היה חייב לתת את בתו דינה לכל רשע מזדמן כדי שאולי היא תחזיר אותו בתשובה? האם זה מה שהקב"ה רוצה??? להינשא לאדם הרשע ביותר כדי להחזירו בתשובה? ובאמת שמצינו בכמה מקומות בחז"ל הוראה הפוכה, למשל הגמרא (פסחים מט:) כותבת כל המשיא את בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני הארי. וכן יוסף קיבל שכר על שהגביה את עצמו והסתיר את אימו רחל, כדי שעשיו הרשע לא יתן את עינו באימו רחל. בנוסף החיד"א (חומת אנך וישלח אות ז) מקשה שהרי לאה עצמה קיבלה שכר על כך שבכתה והתפללה תמיד שלא תיפול בפני עשיו שהיה בן זוגה המיועד, ומדוע לא נתבעה על כך שלא נשאה לעשיו, והייתה מחזירה אותו בתשובה??? התשובה לכך נמצאת בתחילת הפרשה... הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. לאורך כל הפרשה העניין הזה של "מיד אחי מיד עשו" חוזר על עצמו! למה צריך לומר את גם "אחי" וגם "עשו", וכי אנחנו לא יודעים מי זה אח של יעקב??? הרי יש לו אח אחד!!! אנו רואים שיעקב מבין שיש בעשיו שתי בחינות... בחינה של עשיו (הרשע) ובחינה של "אחי". הבחינה של "אחי" היא החלק הגבוה שיש בעשיו. החלק של ראשו שנקבר במערת המכפלה. החלק שהידר כל כך בכיבוד אב ואם... "דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה וְזֶה בְּחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ" (תורה רפב ליקוטי מוהר"ן). על לאה אין תביעה, כי היא לא הכירה את הצדדים הטובים של עשיו! כל מה שסיפרו לה הוא שעשיו ליסטים! וממילא לא יכלה להחזירו בתשובה.... אבל יעקב הכיר! הוא ידע שיש בעשיו חלק טוב! התביעה על יעקב הייתה מדוע לא העלה את עשיו והחזירו בתשובה ע"י התבוננות בחלק הטוב שבו! ועל כך נענש. מחדש רבי נחמן: "וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו [=נקודות טובות], כי זה ידוע שצריך האדם ליזהר מאוד להיות בשמחה תמיד ולהרחיק העצבות מאוד-מאוד (כמבואר אצלנו כמה פעמים)." יכול אדם לחשוב: אבל אני, שקלקלתי והשחתתי הרבה, לי כבר אין קשר לאותה מהות פנימית. נכון שאולי בפנים עמוק-עמוק קיימת נשמה שרוצה לעשות את רצון ה', אבל יותר מדי מנעולים חוסמים אותה. אני אולי מוכן להשתנות, אבל במצבי כרגע לא שייך לדון אותי לזכות. אי אפשר לראות את כל המעשים הרעים שלי כחיצוניים – הרי הם החלק העיקרי באישיות שלי כרגע, לצערי. אומר רבי נחמן: לשם כך עליך למצוא נקודות טובות בעצמך. וזה מה שיאפשר לך לגלות את הנשמה האמיתית שלך! יכול להיות שהתביעה על יעקב היא שהייתה לו אפשרות לעלות את עשו למקום טוב ואמיתי, ועל זה הייתה תביעתו. מכאן יש לנו ללמוד המון מוסר השכל על הדרך שבה אנו מסתכלים על הסובבים אותנו, ועל כך שיכול מאוד להיות שאנו מתייאשים מהם מהר מידי, כיון שאנחנו לא מתמקדים במעט הטוב שכן קיים בהם. בהצלחה.