אם ה׳ טוב, מדוע העולם מלא סבל?

התשובה

תשובה: שלום וברכה. קודם כל אני שמח שאתה לא מבין את ההנהגה של הקב"ה, גם אני לא. זה אומר שאנחנו נורמאלים לחלוטין. מעצם היותנו נבראים, והקב"ה בורא, אין הנברא יכול להבין את בורא שכן הוא יצרו, ואם כך מצבנו טוב ב"ה. ועדין על שאלתך נראה שאפשר להשיב גם מבלי להבין בדיוק את הנהגת הבורא... אני מעתיק לך קטע קטן מספרנו החדש נשמה אבודה שנדמה לי שיבאר לך את המצב בעולמנו... "מאבדת בת מלך... ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה היה לו הרהור תשובה" מה פירוש "בדרך" סיפרתי מעשה? מדוע ר' נחמן טורח לציין ש"בדרך" סיפרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה היה לו הרהורי תשובה. קודם כל רבי נחמן בא ואומר שיש פה 2 נקודות. הסיפור הזה היה בדרך הסיפור הזה גרם להרהורי תשובה זה 2 נקודות שאיתם רבי נחמן מתחיל את המעשה, ואנחנו צריכים לשאול לכאורה מדוע רבי נחמן מספר לי שהסיפור היה בדרך? רבי נחמן מגלה לנו שכל המעשה הזה, כל המציאות הזו שאנחנו הולכים ללמוד היא בעצם משל של הנשמה שהיא בעצם הבת של המלך- מלכו של עולם, שהיא נמצאת פה בעולם הזה והלכה לה לאיבוד, בא רבי נחמן ואומר שכל הסיפור הזה הוא היה בדרך. מה זאת אומרת בדרך? להגיד לך שתדע- הדרך היא אף פעם לא היעד היא רק הדרך ליעד. היא בסה"כ פרוזדור. מי אמר שצריך יעד? אולי הדרך היא היעד? בהבנה הזאת (שבדרך אגב נדמה שהיום רוב העולם חושב כך...) טמונה הבעיה. כי עצם המילה "דרך" זה אומר שהיא מובילה למקום מסויים. אם הדרך לא מובילה לשום מקום היא לא דרך. שאדם נמצא בדרך ללא יעד הוא לא בדרך הוא נמצא במבוי סתום, במבוך. רבי נחמן בא ואומר שכל המציאות של העולם הזה, כל המציאות של מה שאנחנו הולכים לקרוא עכשיו, זה הכל דרך, זה לא התכלית. לכן שאדם בא שיידע שלפעמים בדרך יש עליות, ויש לפעמים ירידות, אבל היא לא התכלית. אם אדם מבין את זה, את מה שכתוב פה כל החיים שלו עכשיו אמורים להשתנות לגמרי. למה? אולי נמשיל את זה. אם עכשיו אני לוקח את המשפחה שלי, ואנחנו נוסעים לחרמון... הילדים שלי אומרים לי " אבא צפוף לנו ברכב" זה דוחף את זה וזה דוחף את זה, אנחנו לא רוצים, זה לוחץ פה ואבא תעצור. מה אני אמור לומר להם? מה אדם נורמלי אומר? בסדר אין בעיה, נכון שמעט צפוף לכם, נכון שלא נוח לכם או מסתדר לכם, אבל זה רק הדרך. זה לא היעד, זה לא הטיול. מכיוון שאדם יודע שזה לא הטיול אז ההתייחסות שלו לדרך היא שולית. למה היא שולית? כי הוא מבין שאני סובל טיפה את הדרך כדי להגיע ליעד, ושם אני יהנה. אבל אם הם מבינים עכשיו שאין חרמון, אין כלום, לקחתי אותם לטיול ברכב. ילדים יוצאים... לאן יוצאים? לטיול, איפה? ברכב. אם יוצאים לטיול ברכב וכל המטרה זה טיול ברכב, אז שלא נוח ברכב הטיול לא נעים, אז לא רוצה את הטיול הזה. אבל אם אתה מבין שהמטרה הוא לא הטיול ברכב, אלה המטרה היא ללכת לחרמון אבל רק צריך לנסוע לשם ברכב, אני צריך להגיע לשמה, אז גם אם לא נוח לך אתה שותק. אתה לא יכול להגיד אבא אני לא רוצה את הטיול הזה, למה? כי זה לא הטיול. זה רק הדרך להגיע לטיול. ברגע שאני מבין את הפרט הקטן והעצום הזה כל ההתייחסות לחיים שלי היא התייחסות שונה לגמרי. כל ההתייחסות למציאות של העולם הזה היא שונה. ההתייחסות אחרת, אתה רק בדרך, אבל אם אני מבין שיש יעד אז בסוף הדרך נגמרת. מתי? כל אחד בתחנה שלו, אבל זה רק דרך אז אני לוקח את החיים בפרופורציה אחרת לגמריי. שקורה לי איזה מקרה אני לא חושב שכל העולם חרב עליי. אני בסך הכל בדרך..