אנחנו רגילים לאהוב בגלל משהו: בגלל אופי, דמיון, השלמה, יופי, חכמה, נעימות

התשובה

שלום וברכה ידידי. השאלה הזאת לא קטנה בכלל. לפעמים נקודה אחת יכולה ללוות אדם שנים, עד שהוא מעז להסתכל עליה במבט נקי יותר. אדם בריא בנפשו אוהב את עצמו בלי תנאי. יש לו זמני עלייה וירידה, שמחה ועצב, הצלחה וכישלון, אבל עצם האהבה שלו לעצמו אינה משתנה. הוא מקבל את עצמו ואוהב את עצמו בלי סיבה מיוחדת. כך קיימת גם אהבת עצם בין בני זוג. יש אהבה שנובעת מן השוני ויש אהבה שנובעת מן הדמיון, אבל יש מימד פנימי שבו האהבה אינה בגלל הגדרה מסוימת של בן הזוג, אלא אהבה ללא סיבה. אם נשארים רק באהבת השונה והדומה, מחטיאים את מטרת הנישואין. אהבות אלו הן כלים להגיע לאהבת העצם, אך אינן היעד האחרון. ה׳ יברך אותך בכוח עדין: לא כוח של מלחמה, אלא כוח של תיקון, אמון וקרבה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 99-100