לפעמים אדם אומר: אבל מה אמרתי

התשובה

ידידי היקר, אני שמח ששאלת. יש כאן בירור חשוב. קל להישאר במילים יפות, אבל העבודה האמיתית מתחילה כשהדברים נוגעים בלב. ברוב המקרים לא תוכן הדברים הוא העיקר, אלא הצורה שבה הם נאמרים. הפה הוא כלי חזק מאוד, ואת המילים שיצאו אי אפשר להשיב. גם אם הפצע מגליד, פעמים רבות נשארת צלקת. המבוקר מרגיש מהיכן מגיעה הביקורת. אם היא באה ממקום של אהבה ורצון לשפר את הקשר, קל יותר לקבל אותה. אם היא באה ממקום של ניצוח, קינטור או רצון להיות צודק, גם מילים נכונות ייחסמו. לכן לפני הביקורת צריך לחשוב הרבה. סוף מעשה במחשבה תחילה: אם רוצים שהדיבור יוליד פירות, צריך להכין את הלב והמילים לפני שמוציאים אותן. ה׳ יזכה אותך לרוך, ליישוב הדעת, ולכוח לבחור בטוב גם כשהלב עייף. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 127