איך מחנכים ילד לא להיות עבד למסך
השאלה
שלום לרב... המסך נותן לילד הכול מיד: צבע, רעש, עניין, מעבר מהיר מדבר לדבר. אחר כך כשצריך ללמוד, להתאמץ או לחכות, הכול נראה לו כבד. איך מחנכים בדור כזה ליכולת עמל וסבלנות?
התשובה
שלום לך יקירי. דור שמתרגל לגלול את המסך מתרגל לקבל גירוי מידי. אין דרך, אין טיפוס, אין המתנה. אם משהו לא מעניין ברגע הראשון, עוברים הלאה. אבל הנפש אינה נבנית כך. עיקר ההנאה באה מתוך יגיעה. אדם שטיפס אל הפסגה במשך זמן חווה את הפסגה אחרת ממי שהוקפץ לשם. ההישג מקבל טעם מן הדרך. כאשר ילד מקבל הכול מהר מדי, הוא מאבד את היכולת ליהנות מן המאמץ. לכן חינוך למסכים אינו רק שאלה של זמן מסך, אלא של בניין הנפש. צריך להחזיר לילד חוויות של מאמץ: לבנות, ליצור, ללמוד, לטפס, לחכות, לסיים משימה. לא כעונש, אלא כדי שיטעם את השמחה שיש בדבר שנקנה בעמל. ה׳ ייתן לך חכמה להציב גבולות למסך בלי מלחמה מיותרת, ולפתוח לילדיך טעם עמוק יותר בחיים עצמם. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 198-201