יש מי שתמיד חושב שבמקום הבא יהיה טוב יותר

התשובה

ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. כאשר יסוד הרוח מתגבר על יסוד העפר, האדם נע ממקום למקום. אצל מיעוט אנשים זו תנועה של עלייה, אבל אצל רוב הנודדים זו בעיקר תנועה של שינוי. אין להם קביעות, מפני שאינם מבינים שהנפש צריכה להיות קשורה למקום מסוים שבו יש לה רוגע. החיים כוללים שגרה: עבודה, ילדים, קשר זוגי, היכרות עם המציאות. ההרגל, כשהוא מאוזן, מקל על הנפש להתמודד. גם הבית זקוק לרשת ביטחון: מקום שקט, מוכר ובטוח, שאליו חוזרים בסוף היום. שינויים רבים מדי יוצרים תחושת תלישות, מתישים את הנפש ומערערים את היציבות הרגשית. לכן תנועה טובה צריכה להיבנות על גבי קרקע, ולא לעקור אותה. ה׳ ישלח לך בהירות בתוך הבלבול, וחום בתוך המקומות שהתקררו עם הזמן. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 70-71