האם אני כל היום סביב עצמי
השאלה
שלום לרב... אני מרגיש שהדור שלנו מאוד עסוק בעצמו. איך אני נראה, מה עובר עלי, מה מגיע לי, איך קשה לי, מי ראה אותי ומי לא. גם כשבאמת כואב, לפעמים הכאב סוגר אותי בתוך עצמי. איך אדם יוצא מהמרכזיות הזאת בלי לזלזל בכאב שלו?
התשובה
שלום לך יקירי. טבעי שכאשר אדם חווה קושי וכאב הוא מרגיש את עצמו מאוד. אבל כאשר האדם נשאר כל הזמן סביב עצמו, סביב ההנאות שלו, הצרכים שלו, הנוחות שלו והכאב שלו, הוא נעשה סגור בתוך האני. בעומק הבריאה, הקב"ה ברא את האדם כדי להיטיב. באדם נברא רצון לקבל, אבל מטרת העבודה היא להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע. כאשר האני נמצא במרכז, האדם עסוק בעיקר במה שחסר לו. כאשר הוא יוצא מעצמו, נפתח פתח לרפואת נפשו. אין הכוונה להתעלם מכאב. כאב צריך הקשבה. אבל אם הכאב משאיר את האדם נעול רק בעצמו, הוא נעשה כבד יותר. דווקא היכולת לראות עוד מישהו, להיטיב, להשפיע, להיות חלק ממשהו גדול יותר, פותחת את הנפש ומחזירה אותה לחיים. ברכה גדולה שתזכה לראות את עצמך ברחמים, אבל גם לצאת מעצמך אל נתינה שמרחיבה את הלב. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 142-145