יש מי שאומר סליחה, אבל מיד מסביר למה בעצם הוא צדק
השאלה
כבוד הרב, אני מרגיש שיש פער בין מה שאני יודע שצריך להיות לבין מה שקורה בפועל. יש מי שאומר סליחה, אבל מיד מסביר למה בעצם הוא צדק. יש מי שממלמל חצי מילה. יש מי שמביא יחס נחמד במקום לומר בפה שטעה. למה כל זה לא מספיק לנפגע?
התשובה
שלום ידידי, שאלה יקרה שאלת. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. כאשר פגעתי, תחילה צריך לומר בפשטות: סליחה שפגעתי, לא התכוונתי לצער אותך. בלי הסברים ובלי צידוקים. את ההסברים אפשר לומר אחר כך, כאשר דעתו של הנפגע מתיישבת. דילוג על בקשת הסליחה עלול לפגוע יותר מן הפגיעה עצמה. אחרי שהסערה נרגעה, הנפגע שואל: אם הוא ראה שנפגעתי, למה אינו מבקש סליחה? גם מלמול סליחה אינו מספיק. כשם שהפגיעה הייתה ישירה, גם הסליחה צריכה להיות ישירה. יחס אדיב יכול לעזור, אבל אינו מחליף את ההודאה המפורשת בטעות. ברכתי, שתזכה לראות שהכאב הזה אינו סוף הדרך, אלא שער עדין לתיקון עמוק יותר. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 176-178
לכל השאלות והתשובות