אדם רוצה שיהיה לו נעים
השאלה
כבוד הרב, אני מרגיש שיש פער בין מה שאני יודע שצריך להיות לבין מה שקורה בפועל. אדם רוצה שיהיה לו נעים. שיהיה דומה לו במקומות שנוחים לו, שונה ממנו במקומות שמשלימים אותו, שייתן לו רוגע והנאה. אבל אם כל הקשר בנוי על מה שנוח לי, מה יקרה כשזה ישתנה? האם הנאה היא תכלית הקשר או רק כלי בדרך למשהו עמוק יותר?
התשובה
ידידי היקר, שלום וברכה. צריך לומר את זה בעדינות: זה לא רק נושא ללימוד, אלא מקום שבו אדם יכול לפגוש את עצמו, לפעמים גם בלי הכנה מוקדמת. יש מי שתופס שכל תכלית החיים היא הנאה, ולשם כך הוא מתחתן. לעומתו יש מי שמבין שהחיים הם דרך להגיע לתכלית פנימית יותר, וההנאה היא חלק מן הכלים שמובילים לשם. אי אפשר להציב יעד בלי הנאות כלל. האדם זקוק לרוגע, לתחושת טוב, לחיות. אבל אהבת השונה ואהבת הדומה צריכות להיתפס ככלים, לא כתכלית. האדם מתחתן כחלק מתפיסת חיים שנועדה לגלות אהבת עצם גם אצל זולתו: תחילה אצל בן או בת הזוג, בהמשך כלפי בני אדם נוספים, ולבסוף כלפי הבורא יתברך. ה׳ ייתן לך לב שקט, עין טובה, וסבלנות לעצמך ולמי שאיתך בדרך. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 99-100