למה המילה צריך כל כך מכעיסה אותי
השאלה
שלום לרב. יש לי בראש הרבה משפטים של צריך: הוא צריך להתנהג אחרת, היא צריכה להבין לבד, הילדים צריכים להקשיב, הנהגים צריכים להיות בני אדם, העולם צריך להיות מסודר. וכשזה לא קורה, אני מתמלא כעס. איך משתחררים מהתיקייה הזאת בראש?
התשובה
ידידי היקר, שלום וברכה. יש עיוות מחשבה מוכר מאוד, בעיקר אצל מי שסובל מכעס, והוא נקרא צריך. האדם מחזיק בראש רשימה שלמה של איך כולם צריכים להתנהג, וכאשר המציאות אינה מתיישרת לפי הרשימה, הוא מתפוצץ מבפנים. בוודאי שיש אמת, יש גבולות ויש דברים שצריכים להיות מתוקנים. אבל כאשר המילה צריך הופכת למנגנון קבוע, היא יוצרת הרבה סבל. האדם אינו פוגש את המציאות כפי שהיא, אלא כפי שהוא דורש שתהיה. ואז כל סטייה קטנה נעשית פגיעה אישית. העבודה אינה לוותר על אמת, אלא לשדרג את התיקיות במוח. לשאול: האם הכעס הזה מקרב אותי לתיקון, או רק מוסיף אש? האם אני מתמודד עם המציאות, או נלחם בדמיון של איך היא הייתה אמורה להיראות? לפעמים שינוי המילה הפנימית משנה את כל החוויה. ה׳ ייתן לך לב רגוע מול מציאות שאינה תמיד מסתדרת, ושכל צריך יהפוך אצלך להזמנה לתיקון ולא לשריפה פנימית. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 125-130