העולם מוכר לנו חלום שבו קודם צריך להרגיש אהבה מתפרצת, ורק אחר כך מתחתנים
השאלה
שלום לכבוד הרב. לפעמים אדם מסתכל על החיים שלו ושואל את עצמו שאלה פשוטה אבל לא קלה. העולם מוכר לנו חלום שבו קודם צריך להרגיש אהבה מתפרצת, ורק אחר כך מתחתנים. מצד שני, יש מי שמסיק מכך שאפשר להתחתן בלי שום רגש. אז מה נכון? האם צריך אהבה לפני החתונה, או שהאהבה האמיתית נולדת דווקא אחריה?
התשובה
שלום וברכה לך, ידידי. זו שאלה של אדם שרוצה לבנות ולא רק להירגע לרגע. לכן צריך להניח את הדברים לאט, בלי לדלג על כאב ובלי לוותר על אמת. בנישואי יצחק ורבקה נאמר: “ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה”. תחילה היא נעשית לו לאשה, ורק לאחר מכן מתגלה האהבה. אין הכוונה שבימינו אין צורך בשום רגש לפני הנישואין. צריך שתהיה חיבה אמיתית, חיבה עמוקה שיש בה יכולת להבשיל לאהבה. אבל אין צורך לחכות לגל אהבה רומנטי שיישא את האדם אל החתונה. החיבה היא דרגת ביניים בין משיכה שכלית יחסית לבין אהבה רגשית עמוקה. האהבה השלמה נבנית לאחר ההתחייבות, בתוך החיים עצמם. ברכתי אליך, שתזכה לבנות צעד קטן של שלום בכל יום, בלי לחץ ובלי ייאוש. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 94-95
לכל השאלות והתשובות