אדם מתאמץ, קונה מתנה או אומר מילה טובה, ובמקום שמחה הוא מקבל תגובה צינ
השאלה
הרב, אני שואל לא מתוך ויכוח אלא מתוך רצון אמיתי לבנות. אדם מתאמץ, קונה מתנה או אומר מילה טובה, ובמקום שמחה הוא מקבל תגובה צינית: “מה קרה, חילקו את זה בעבודה?” או “מה אתה צריך ממני?”. האם זה אומר שאין טעם להחמיא, או שאולי הדחייה עצמה מסתירה צמא עמוק יותר?
התשובה
שלום ידידי היקר. יש בשאלה הזאת כאב, אבל גם הרבה תקווה. עצם זה שאתה שואל כך מראה שהלב עדיין מאמין שיש דרך לבנות נכון יותר. לפעמים דחיית המחמאה אינה דחייה אמיתית, אלא רצון לשמוע אותה שוב ובצורה מפורשת יותר. אדם שסבל זמן רב מצמא רגשי עלול “לסחוט” את רגע המחמאה כדי לקבל ממנו יותר חיות. כאשר מתנה מגיעה בלי מילה רגשית, הצד המקבל עלול להרגיש שחסר העיקר. בשפה גברית עצם המתנה מוכיחה אכפתיות, אך בשפה רגשית פעמים רבות המתנה צריכה לבוא עם מילים שמגלות את הלב. לכן המקבל צריך ללמוד לקבל בשמחה גם התקדמות קטנה, והנותן צריך ללמוד לקרוא את הצורך שמאחורי התגובה. התמדה עדינה במחמאות וביחס תוכל להמיס את החשדנות. יהי רצון שתזכה לשלום אמיתי, כזה שמתחיל בפנים ומאיר אחר כך גם את הבית. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 152-153
לכל השאלות והתשובות