כשאדם שמולנו סגור, עקשן, מרוחק או מכאיב, קל לראות בו רק את הקושי
השאלה
הרב, אני רוצה לשאול בפשטות, בלי להתחכם ובלי לברוח מהמקום האמיתי. כשאדם שמולנו סגור, עקשן, מרוחק או מכאיב, קל לראות בו רק את הקושי. אבל האם יש דרך להסתכל עליו כך שהמבט עצמו יתחיל לעורר בו טוב? האם מחשבה טובה יכולה באמת לשנות את היחס ואת האדם?
התשובה
שלום וברכה, יקירי. השאלה שלך חשובה, כי היא מחזירה אותנו מן החוץ אל הפנים. לא תמיד הבעיה היא מה שרואים ראשון, אלא מה שמתחולל מתחת לפני השטח. גם כאשר אדם נראה רחוק מאוד, צריך למצוא בו נקודה שבה הוא אינו רשע, נקודה של טוב. ההתבוננות בנקודה הטובה אינה רק מחשבה יפה; היא כוח שמעלה את האדם ממקומו. כאשר מתבוננים בטוב שקיים באדם קשה עורף, המבט הזה משפיע עליו לאט לאט. הוא מרגיש, גם אם לא במודע, שמישהו רואה בו יותר מן הקושי שלו. הסתכלות טובה יכולה לגרום לאדם להסתובב. היא אינה מוחקת את הבעיה, אבל היא פותחת פתח שבו האדם יכול להתחיל להיראות לעצמו ולבן זוגו באור אחר. אני מברך אותך שתזכה לדבר מתוך לב פתוח, ולהישמע גם במקום שבו פעם היה קשה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 106
לכל השאלות והתשובות