איך מגיעים לזהירות אמיתית בכבוד הזולת?

התשובה

תשובה: שלום וברכה. האמת שבשיעור עוד עידנתי את הדברים, וזה באמת קשה, אני מסכים איתך לגמרי הלוואי וגן אני עצמי אגיע לחצי המדרגה עליה אנחנו מדברים... ובכל זאת האמת שהיא התורה צריכה להאמר, ואי אפשר למוחקה! אנחנו צריכים קודם לדעת אותה, להפנים, ולהתפלל לקב"ה שיעזור לנו להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר... אני אשתף אותך במעשה מהגמרא, עד כמה צריך זהירות בכבוד הזולת, אולי בדור שלנו צריך מעט לזעזע כדי לבקוע את אטימות הלב... נספר מעשה כפול מהגמרא (כתובות קיד) מזעזע, רבינו הקדוש לפני פטירתו אמר, שרבי חנינא בן חמא יהיה ראש הישיבה. על מגש של זהב נתנו לו את ראשות הישיבה, של רבותינו התנאים. ולא קיבל עליו רבי חנינא, למה? לפי שהיה רב אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה, הוא מבוגר יותר! כנראה סך הכל מדובר על אחד שהיה בן שישים, ואחד בן שישים ושתים וחצי. אבל ככלות הכל, הוא יותר מבוגר, ניתן לו. ורבי אפס קיבל את התפקיד, ונהיה ראש ישיבה. כעת, לרבי חנינא יש בעיה, הרי כולם יודעים שרבינו הקדוש הסמיך אותו להיות ראש ישיבה, ואם הוא יבוא לישיבה ייווצר חיכוך, רבי אפס הוא ראש הישיבה, ורבי חנינא הוא הראוי להיות. ואז הוא יגיד כך, ורבי אפס יגיד אחרת, ובית המדרש עלול להתחלק לשניים… איזה עדינות נפש של רבי חנינא, כל זמן שרבי אפס היה חי, הוא לא בא לבית המדרש. הוא ויתר לא רק על ראשות הישיבה, אלא גם על הלימוד בישיבה, כדי שלא ייווצרו חיכוכים. טוב, יושב רבי חנינא לבד בבית שלו, זה קצת דוקר לו. היה שם יהודי גדול, אחד מגדולי תלמידי רבינו הקדוש, ורבינו הקדוש העיד עליו, (יבמות) "אדם כמותו" רבי לוי. והוא החליט להיות חברותא של רבי חנינא, קודם כל איזה זכות זאת, שני ענקים לומדים יחד בחברותא. אבל המטרה היא, שרבי חנינא לא יהיה לבד. וישבו יחד ולמדו חברותא, עד שרבי אפס נפטר, ואז בחרו ברבי חנינא להיות ראש ישיבה. ואז לוי לא רצה להיות בישיבה, כי עלולה להיווצר מתיחות, ולוי ירד לבבל, כדי לא להאפיל אם אפשר לומר, על רבי חנינא. יש לי שאלה: מה היינו אומרים על לוי? איזו הקרבה? במקום להיות בישיבה… מילא שרבי חנינא לומד לבד הוא הקריב את עצמו, אבל למה לוי הפסיד את הישיבה? כדי שרבי חנינא לא יהיה לבד! עד כאן במסכת כתובות. כעת גמרא נוספת (ברכות יח) הגמרא מספרת, ששמואל רצה לדעת משהו מהנשמה של אבא שלו. אבא שלו נפטר כשיש לו איזה ידיעה ששמואל צריך לדעת אותה, הלך שמואל לבית הקברות וביקש לשוחח עם הנשמה של אביו, והביאו לו אותו. תוך כדי כך רואה שמואל, (לנו אין עיניים כאלו) את רבי לוי שהנשמה שלו בבית הקברות. למה אתה לא בגן עדן? לא מקבלים אותו שם! כי אתה החלשת את דעתו של רבי אפס, כשאתה ויתרת ללמוד בישיבה והלכת ללמוד עם רבי חנינא, רבי אפס חש נפגע, כאילו לא נאה לך ללמוד אצלו, והלכת ללמוד אצל רבי חנינא. שמואל ביקש רחמים שיקבלו את לוי לגן עדן, וקיבלוהו. הרי אנחנו מוחאים כפיים ללוי, הרי הוא ויתר על הישיבה! לא מובן איפוא מה הטענה שיש עליו? התשובה היא – רבי לוי נתבע מדוע לא הלכת לרבי אפס ואמרת לו, שאתה רוצה ללמוד ממנו, אבל אתה לא רוצה שרבי חנינא יהיה לבד. וברגע שלא אמרת, החלשת את דעתו, לא בזה שאמרת משהו, אלא בעצם המעשה, שלא באת אליו והלכת למישהו אחר… אנחנו נתפלל וה' יעזרנו. בהצלחה רבה.