יש מגע שנראה מבחוץ קרוב, אבל בפנים הוא משאיר בדידות

התשובה

שלום לך יקירי. יפה שאלת. יש מקומות שבהם התשובה לא צריכה רק להסביר, אלא גם לפתוח חלון. נגיעה מפרידה כאשר היא חיצונית בלבד, מתעלמת מפנימיותו של האדם שנוגעים בו, ונובעת מתאווה אנוכית של הנוגע. במצב כזה האדם השני מרגיש שהוא נעשה אמצעי, כלי שרת לסיפוקו של הזולת. נגיעה אמיתית אינה נמדדת רק בעוצמת המגע, אלא במה שעומד מאחוריו. היא באה מתוך רגשות שקדמו לה, מתוך הקשבה, אהבה והתמסרות, והיא מבקשת לחבר את הנשמה והגוף. אין הכוונה למגע רפה או ילדותי. מגע מתוקן יודע גם להיות חזק וחם כשצריך, וגם להשתהות בלי להכביד. הדבר דורש התאפקות, אורך רוח ורגישות. יהי רצון שתזכה לנשום עמוק יותר, לסלוח מעט יותר, ולשמוח שוב בדברים הפשוטים. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 292-293