בן הזוג השתדל. הוא לא הצליח לגמרי, אבל התקדם
השאלה
שלום הרב. יש דברים שאדם מבין בשכל, אבל כשהם מגיעים לבית וללב הם נעשים הרבה יותר מורכבים. בן הזוג השתדל. הוא לא הצליח לגמרי, אבל התקדם. ואז במקום לראות את השיפור, אני מצביע על מה שעוד חסר. למה משפט קטן כזה יכול לרוקן ממנו את כל הכוח להמשיך?
התשובה
יקירי, שלום וברכה. יפה שאלת. יש מקומות שבהם התשובה לא צריכה רק להסביר, אלא גם לפתוח חלון. ביקורת מקטינה מתעלמת מן המאמץ שהושקע ומתמקדת בחיסרון שנשאר. למשל, מי שהיה רגיל לאחר בחצי שעה או שעה, והצליח לאחר רק ברבע שעה, מקבל הערה: אם כבר התאמצת, לא יכולת להגיע בזמן? הערה כזאת שוברת. היא מרוקנת את הרצון להמשיך להשתנות, מפני שהאדם מרגיש שגם המאמץ שלו אינו נראה. שינוי אינו מתרחש ברגע. במקום להתמקד ברבע השעה שנשארה, צריך לראות את השיפור הניכר ולעודד את הרצון להמשיך לעבוד. ה׳ ייתן לך לב שקט, עין טובה, וסבלנות לעצמך ולמי שאיתך בדרך. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 132-133