מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
לבדו

לפעמים אדם מרגיש: למה כל דבר צריך להפוך לשיחה

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

שלום לכבוד הרב. לפעמים אדם מסתכל על החיים שלו ושואל את עצמו שאלה פשוטה אבל לא קלה. לפעמים אדם מרגיש: למה כל דבר צריך להפוך לשיחה? למה היא חייבת לפרוק, לפרט, לספר, לחזור שוב על אותו כאב? האם זה רק עומס מילולי, או שיש בדיבור הזה משהו שמרפא את הלב?

התשובה

שלום וברכה לך, ידידי. זו שאלה של אדם שרוצה לבנות ולא רק להירגע לרגע. לכן צריך להניח את הדברים לאט, בלי לדלג על כאב ובלי לוותר על אמת. כוח הדיבור של האשה אינו רק אמצעי להעברת מידע. פעמים רבות הוא הדרך שבה הנפש מוציאה מתוכה מתח, כאב וצורך פנימי שאינו יכול להיאמר ישירות. יש באשה רצון עמוק לחיבור אישי עם בעלה, חיבור שנותן לה תחושה שהוא שלה והיא שלו. כאשר הרצון הזה אינו מקבל ביטוי פשוט, הדיבור נעשה דרך עקיפה לפרוץ את מחסום השתיקה ולהקל על המועקה. עם זאת, יש להבחין בין דיבור נשי טבעי ובריא לבין פטפטנות שאינה מרגישה את הזולת. דיבור בלתי פוסק שאינו מבחין אם יש לשני כוח לשמוע, עלול להיות מנגנון בריחה מבדידות, חרדה או כאב פנימי. אבל כאשר הדיבור בא ממקום בריא, הוא חלק מצורך הקשר, ולא רק “עוד מילים”. ברכתי אליך, שתזכה לבנות צעד קטן של שלום בכל יום, בלי לחץ ובלי ייאוש. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 231