יש מי שחושב שמחמאות הן תוספת נחמדה כשיש מצב רוח

התשובה

ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. השאלה שלך חשובה, כי היא מחזירה אותנו מן החוץ אל הפנים. לא תמיד הבעיה היא מה שרואים ראשון, אלא מה שמתחולל מתחת לפני השטח. אדם הולך לתפילה ולעבודה גם כשאין לו חשק, מפני שהוא מבין שזו חובה. כך גם בסיפוקים רגשיים. הצורך של בן הזוג במילה טובה, ביחס חם ובמעט אהבה אינו תלוי רק במצב הרוח של הנותן. אם אדם היה פוגש יהודי ברחוב שמאיר לו פנים ושמח לראותו, ודאי שלא היה עונה לו בקרירות רק מפני שאין לו חשק. רצון ה' הוא להאיר פנים, אף כאשר בפנים אין התלהבות מיוחדת. גם בבית, מחמאה אינה זיוף כשהיא ניתנת כדי להיטיב. היא שמן ללב, והיא יכולה להפוך לב קשה ורחוק ללב רך ומקבל. ברכתי אליך, שהלב שלך ימצא מעט מנוחה, ושהדרך תיפתח לך בנחת ולא בכאב. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמודים 147-148