איך מחנכים ילד בלי להפוך כל קושי לאבחון
השאלה
שלום לרב. היום לכל ילד יש הגדרה, אבחון, קושי, שם מקצועי. מצד אחד זה יכול לעזור להבין אותו, מצד שני אני מפחד שהתווית תסגור עליו ותגרום לו לחשוב שזה כל מה שהוא. איך משתמשים באבחון בלי להפוך אותו לגזר דין?
התשובה
שלום ידידי, שאלה יקרה שאלת. יש ילדים שמגיעים עם רשימת מגבלות, ונדמה שכבר כתבו עליהם את הסיפור מראש. אבל אסור שהפתק, האבחון או התיאור המקצועי יהפכו להיות הזהות של הילד. הקושי קיים, וצריך להתייחס אליו ביושר. לפעמים צריך התאמות, עזרה, סבלנות וכלים מקצועיים. אבל מעל הכול הילד צריך מבוגר שמאמין בו. לא אמונה תמימה שמתעלמת מן המציאות, אלא אמונה שרואה מעבר למגבלה. כאשר ילד מחזיק ביד פתק שמסביר למה אין לו סיכוי, והמבוגר מולו עדיין מאמין בו, נפתח פתח חדש. הילד לומד שהמגבלה היא נתון שצריך לעבוד איתו, לא חומה שסוגרת את עתידו. ברכתי אליך, שתזכה לראות את הילד שמעבר להגדרה, ולהשתמש בכלים בלי לאבד את הנשמה. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 50-51