למה חומר פגם הברית גדול כל כך, והאם יש מקום לתשובה?
השאלה
שלום כבוד הרב הנושא קצת רגיש אז הרשיתי לעצמי לרשום כאן. בזוהר פרשת נח ויחי ועוד מתואר חומר פגם הברית ואפילו נזכר הלשון שאנו מכירים שאין לו תשובה ולא יראה פני שכינה. אינני שואל על הסבר הזוהר הזה. שאלתי, למה בנושא כה רגיש "נפוץ" שהתאווה בו כה חזקה לפחות לרבים בדור הזה העונש עליו כה חמור בבחינת "יקוב הדין את ההר" אני רואה את הפגם הזה כמשל כילד קטן ששמים לו סוכריה מתחת למגדל מעץ וכאשר הוא יקח את הסוכריה באופן די ברור כל המגדל נופל ומתרסק. המוח של הילד להבדיל זה כמו המוח שלנו לגבי החטא החמור הזה ובכלל לגבי חטאים אחרים שאין לנו מושג כלל וכלל בפגם העצום שנגרם על ידם ומצד שני זה כמעט וודאי שהרבה בני אדם יפלו בחטאים אלה אם לא מאמצים מרובים וסייעתא דשמיא מאיתו יתברך. אז נכון שכגודל החטא כך גודל הפגם, אבל קצת מרגיש מוזר שה' יודע שרבים מבניו ימצאו בתוך מקומות אלה ועדיין זה העונש המחכה להם אם הם לא יעשו תשובה כראוי. ואני מדבר כמובן לא על פורקי על אלא על אנשים המנסים להיות כשרים אך לא יוצא להם תמיד להיות כך בשל היותם בני אדם.
התשובה
שלום וברכה. השאלה שלך יפה מאוד, כנה ובאמת בדור שנצרכת שלנו. אשריך שאכפת לך, אני מרגיש את הכאב שמסתתר מאחורי המילים, וזה עצמו מנחם ומרגיע אותי, ובטוחני שגם ה' יתברך מתחשב בכך רבות, שכן הוא רואה ויודע כמה גדולה החרטה שלך על עבירות כאלה ואחרות, וכמה אתה מלא רגשי אשמה על כך, והכל נמדד ומחושב בהתאם. אני רוצה ברשותך להרחיב מעט בנושא שהיה ראוי להאריך בו יותר אלא שבמסגרת זו זה בלתי אפשרי. הקב"ה אינו מחפש תוצאות, אלא השתדלות. והוא יודע כמה אדם משתדל... ומנסה לענ"ד העונש שהזכרת נובע מכך שמקרה העבירה לא מתרחש לפתע " "פתאום אלא נובע מדברים אחרים, כגון הסתכלות בתכנים לא ראויים, בטלה וכיוצ"ב כלומר הדרישה מהאדם היא לא להגיע למקום הזה, כיון שכל עוד זה בהתחלה ניתן לעצור זאת הכוונה (לפני שהתאווה מתגברת... (לחלוטין. בעבר מישהו טען בפניי שזה פשוט בלתי אפשרי שלא לחטוא בחטא... הזה הוא פשוט לא מסוגל. לא יכול. אני מצטער מראש על הדימוי הקשה, אבל לצערי אני נאלץ להביא זאת כדי להמחיש רעיון... מסוים שאלתי אותו: אם נצייר ציור שבו אם אתה עושה את החטא הנ"ל אזי כורתים לך את היד רח"ל האם היית עושה זאת? הוא השיב בשלילה. שאלתי אותו למה לא היית עושה זאת? הוא ענה, וכי אני משוגע, מה אני רוצה שיכרתו לי את היד? עצם המחשבה על כך הייתה מרתיעה... אותי אז עניתי לו שמדבריו משמע שהוא יכול, אלא שתוצאות החטא הזה לא מספיק ברורות ומוחשיות לו כמו כריתת היד, ולכן זה לא משפיע עליו. אני רוצה לתת לך כמה עצות שלמדתי עם השנים תוך כדי עיסוקנו עם הציבור הרחב: א. צריך להבין ולחקור למה אני כל פעם חוזר על החטא הזה? מה מוביל אותי לשם. הרי ההנאה שהוא מספק כמה דקות, לא נראה ששווה את כל הצער שיש אח"כ ב. לענ"ד יש בעיה כללית של שליטה בדחפים וגבולות (תבדוק איך היציבות שלך, במילים אחרות חסר במידת הגבורה שיוצרת "מעצורים" עבודה על שליטה כגון ודחפים עבודה על תאוות אכילה, שמירת העיניים וכיוצ"ב תוליד בסופו של דבר שליטה בדחפים שתעזור באופן כללי להתגבר על הבעיה שהזכרת. ג. להשתדל להתקדש מקוה יומי, לדאוג שהראש והמחשבה לא יהיה פנוי ובטל, שמירת הלשון ד. להתפלל על זה הרבה. ה. ללמוד הלכות שבת בעיון עצה של האבני נזר, שלימוד הלכות שבת בעיון מתקן את פגם הברית. ו. העצה הכי חשובה - לא להתייאש. יותר מהכל ובעצם התוצאה הנוראית של המעשה הנ"ל היא קליפה שמקררת אותך ברוחניות. מייאשת אותך וגורמת לך להרים ידיים. להרגיש שאתה לא יכול, ואז להפסיד מראש. זה האסון האמיתי. כפי שפעם התבטא הבעש"ט הקדוש, שעשה עליית נשמה וראה הרבה אנשים בגיהנם, לא על עבירות שעשו, אלא שהתייאשו מלחזור בתשובה. לכן עצתי היא כזאת. תעשה הכל כדי לא ליפול כפי ) שהזכרנו בסעיפים הקודמים ואם ח"ו... נפלת תקום. תחזור בתשובה אמיתית. תטבול במקוה, תקרא תיקון הכללי. ותקום מחדש. פשוט תמחוק את מה שהיה. כאשר היצר הרע יראה שאתה לא נופל ממנו ולא מתייאש אלא ממשיך ללמוד ולהתפלל אפילו ביתר שאת, אז הוא יבין שזה לא משתלם לו ויניח לך....לבסוף הקב"ה יודע באיזה דור אנו נמצאים, ובטוחני שהוא מתחשב בכך. ובהתאם לכך השכר שלנו על כל התגברות. אשריך. בהצלחה רבה.