כיצד מעבירים דברי תורה בלי לעורר התנגדות?

התשובה

תשובה: שלום וברכה יקירי. תמיד כשאני שומע על מקרים כאלה עולה לי בראש תמונה של עץ עם הרבה פירות... ישנם כאלה מבושלים, ראויים לקטיפה ואכילה, אמנם מנגד ישנם כאלה שעדיין בוסר... הם עדיין לא מוכנים והקטיפה שלהם רק תהרוס ותפסיד את הפרי. העצה היא לתת להם להבשיל. ויש לך דרך חכמה לעשות זאת, להרעיף עליהם חום ואהבה, ואז הם יראו את השינוי שלך, ויסתקרנו מה הדבר שגרם לך כל כך להשתנות. החום הזה יגרום להם להשיל את השיריון שעוטף אותם, ואז יהיה ניתן לחדור ללב שלהם... אני מצרף לך קטע קטן שכבר הבאתי בעבר, אני חושב שהוא יהיה לך לתועלת. כיצד מבקרים מסופר על רב גדול בארה״ב שהגיע לביקור אצל רופאו, במהלך הביקור נאלץ הרופא להזריק לו זריקה מורכבת. הוא עקב בדריכות על שלבי ההכנות ושם לב לכמה פרטים: א. הרופא הכין אותו נפשית לכאב הדקירה. ב. הרופא עצמו חיטא את ידיו בחומר מיוחד. ג. לקח את המחט מאריזה סטרילית. ד. ניקה את המקום באלכוהול. ה. בגמר הטיפול חבש את הדקירה בצמר גפן רך ומלטף… וביקשו שינוח להתאוששות. תלמידו ששהה לצדו, תמה, מדוע רבו כה עוקב בדריכות על ביצוע הפעולה, בתגובה ענה הרב לשמשו שניתן ללמוד מפעולה זו מוסר השכל חשוב מאוד לחיים: כשעומדים ״לדקור״ את זולתנו כלומר, כשבאים להעביר ביקורת על הזולת, צריך: א. שהתוכחה תהיה סטרילית וללא נגיעות אישיות, שאם לא כן עלולים דברי התוכחה להזיק יותר מאשר להועיל! ב. צריך לבדוק שמעביר הביקורת יהיה נקי ומתוקן לפחות בנושא זה. ג. לבדוק שמקבל הביקורת יהיה במצב רגשי קשוב, ולא, הוא עלול לקבל זאת בצורה שלילית שרק תחמיר את המצב. [אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו, כ"ש שאין מוכיחין…] ד. להכין אותו מראש, שיהיה במצב של ״כוננות ספיגה״… לא להנחית עליו ביקורת בהפתעה. ה. עם סיום הדברים יש לתת למבוקר תחושה נעימה ע״י מחמאה וכדומה שיחוש מוערך ולא מושפל. ברכה והצלחה יקירי.