מי חייב בתיקון פיר אשפה בבניין?
השאלה
שלום לכבוד הרב... נהרס לנו הציר בפיר אשפה הקומתי בבניין, הוועד טען שזה אינו שימוש סביר ולכן לא מוכן להשתתף בתיקון, וחברת האחזקה דורשת מחיר של 1,300₪ זה היה מוגזם מאוד בעייני השכנים לכן לא רצינו לטפל וזה נמשך כך בערך שבוע וחצי, אחד הדיירים (שהוא חבר קרוב שלנו ומסגר במקצועו) אמר שמוכן לעשות לנו כחבר את העבודה במחיר של 800₪, על זה כל השכנים הסכימו, אישתי התנדבה לאסוף מכולם את הכסף ואז להוציא לפועל. באותו היום שהחבר המסגר היה אמור לבצע את העבודה, הדייר האחרון שהיה צריך לשלם חייג ליד אישתי לחבר שלו שאמר לו שהוא יעשה את זה ב500₪, האם מותר לנו לבטל את העסקה עם החבר שלוקח 800? יש לציין שהחבר עדיין לא התחיל בעבודה ולא הוציא הוצאות כלשהן...
התשובה
בגמרא בבא מציעא (מח, א) מובא: והנושא ונותן בדברים – לא קנה, והחוזר בו – אין רוח חכמים נוחה הימנו. [רש"י: אין נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה, אין דעתם נוחה עליהם, הימנו – על ידו.] ואמר רבא, אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו. [רש"י: אנו אין לנו – קללה אחרת, אלא אינו הגון בעיני חכמים.] ונחלקו הראשונים (שם מט, א) באופן שהשתנה השער האם מותר לחזור אחר שסיכם בדברים. וזה לשון מרן השו"ע (חושן משפט סי' רד סעיף ז): הנושא ונותן בדברים בלבד, הרי זה ראוי לו לעמוד בדבורו אע"פ שלא לקח מהדמים כלום, ולא רשם ולא הניח משכון. וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, אע"פ שאינו חייב לקבל מי שפרע הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו. וראה ברמ"א (שם סעיף יא) שכתב וז"ל: אע"פ שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו ואין צריך לקבל עליו מי שפרע, מכל מקום ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו, והני מילי בחד תרעי אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וכל האומר לתת לחברו מתנה מועטת ולא נתנה לו, הרי זה ממחוסרי אמנה (הכל בטור). וע' לקמן סימן רמ"ט, ויש אומרים דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסרי אמנה (נ"י פרק הזהב והמגיד פ"ו דמכירה וב"י בשם התוס' ורבנו ירוחם נ"ט ח"ד), וכן נראה עיקר. אמנם הש"ך שם הביא שהב"ח הסתפק בזה לדינא. מדברי הש"ך לא מבואר מאי דעתו בזה, האם חולק על הרמ"א, או שמסתפק בדבר. אמנם הקצות (סימן רכא) הבין שדעת הש"ך שהכריע להלכה שאין איסור. וכן נראה דעתו של החת"ס (יו"ד סימן רמו). גם בערוך השולחן נראה שהסיק שמותר לחזור בתרי תרעי, אך מדת חסידות שלא לחזור גם בתרי תרעי. ישנו דיון באחרונים האם ניתן לחזור גם במקרה שלא בדק היטב לפני את המחירים, והמסקנא לרוב הדעות היא שכיון שלא בדק לפני הרי גילה דעתו שלא אכפת לו וממילא אינו יכול לחזור בו. בכל אופן בנידוננו בדקו את טווח המחירים, ואף ההצעה של ה -800 נחשבה לטובה ולכן הסכימו, וודאי שאם היה יודעים על הצעה נמוכה יותר (במיוחד בפער כה גדול) לא היו מסכימים להצעה של ה – 800. מסקנה: ניתן לחזור מהסכם זה, ואין זה משום מחסרי אמנה, אמנם ראוי לבקש מחילה ולפייס את החבר המסגר.