כיצד הופכים קנאת סופרים למנוע צמיחה?

התשובה

תשובה: קודם כל יקירי אני שמח בכנות שלך... כבר לימדו אותנו חז"ל שקנאת סופרים תרבה חכמה, אך תפקידה לאתגר אותנו ולגרום לנו להתפתח, קנאה שמובילה לייאוש אין היא נכונה כלל. ונסביר. כל אחד צריך להתנהג על פי מדרגתו הרוחנית ובהתאם למצב נפשו בעבודת ה', מה שאין כן מי שתופס מדרגתו של חברו ועושה כמעשיו אף שאינו במדרגתו, אזי זה וזה לא מתקיים בידו, ונמצא קירח מכאן ומכאן, שהרי לא ישיג את מדרגת נפשו, כיון שעסוק בלחקות את האחר ומשתמש בכלים שהבורא נתן לו באופן הלא נכון, וכן לא ישיג את מדרגת חברו, כי היא אינה שייכת לו. וזה שאמרו (בברכות לה, ב) "הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם", כלומר שלא היו באמת בבחינה ומדרגה הראויה להתנהגות כמו רשב"י, אלא רק ניסו לחקות אותו ולהדמות לו באופן חיצוני בלבד, ולא הבינו שמדרגתם אינה ראויה לכך, ולכך "לא עלתה בידם", שלא הצליחו להשיג על ידי כך מאומה. וכבר ייעץ הבעש"ט (צוואת הריב"ש) "שלא יכוון בעבודתו אלא רק לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו בלבד, ולא שיבוא למדרגה". ונראה לבאר דבריו, שאל לו לאדם לרצות להיות כאחר, אלא יהיה הוא עצמו, וישתמש בכלים שבורא עולם חנן אותו לעבודתו יתברך, כי זהו רצון הבורא, ובכוונה תחילה יצר הבורא את הנבראים נבדלים זה מזה, כיון שיש ענין שכל אחד אמור לתקן את תיקונו ע"י הכלים שנתנו לו, ומי שמנסה להיות אדם אחר, בעצם עושה הפך רצון הבורא. אם נמשיל זאת, דומה הוא לחייל בחיל רגלי בשדה הקרב שפתאום מחליט לעלות על מטוס ולהפציץ את האויב. אותו חייל "גיבור", טס במחשבה שהוא הולך לקבל צל"ש (ציון לשבח), אולם האמת היא שבחזרתו (בתקוה שחזר בשלום) הוא צפוי לקבל עונש חמור, כיון שהחליט על דעת עצמו ליטול מטוס יוקרתי ללא שום רקע, ניסיון, וכישרון להטיס אותו. במעשה הפזיז שעשה יכל להזיק לרכוש צה"ל, ויתרה מכך להזיק לעצמו ולאחרים. כן הוא הנמשל, הנשמה קיבלה כלים מתאימים, הכשרה וכישרון מולד כדי לבצע את תפקידה בעולם, ואם אותו אדם מנסה להדמות לאדם אחר ולבצע כביכול את תפקידו של האחר, מסכן הוא את גופו (אחר שפעמים מנסה להנהיג עצמו בסיגופים וקבלות שאינן הולמים את מצבו הגופני והנפשי), את נשמתו, ופעמים רבות אף את בני משפחתו. פעמים רבות ובעל תשובה בתחילת דרכו קורא או רואה הנהגות מסוימות של גדולי הדור, או רבנים מפורסמים, ואף אצל רבו המובהק, וחושב לעצמו שאף הוא צריך להדבק במידותיהם והנהגותיהם, ושוכח הוא, שאותם הרבנים וגדולי הדור אינם נולדו כך, אלא עברו תהליך ארוך ומייגע (שפעמים רבות הספרים מדלגים עליו, ומראים רק על הזוהר בחייהם, וחבל, שבכך מציירים תמונה מעוותת ולא אמיתית אצל הקוראים) ורק אז הגיעו לאן שהגיעו, ואותו בעל תשובה "בעל מנועים גבוהים", רוצה לקפוץ בין רגע למדרגתם, ומתרסק לרסיסים. כאשר רוצים לטפס בסולם, יש לעלות שלב שלב . וכשאתה רואה מישהו בקצה הסולם, ברוב ככל הפעמים אף הוא עבר תהליך עלייה, שלב שלב. ניסיון לקפוץ או לדלג על שלב, יגרום לנפילה מהסולם. עדיף שתישאר במדרגה בא אתה נמצא, מאשר לטפס במהירות, ליפול, ולהתחיל מחדש לטפס כשהגוף עדיין כואב מהנפילה. בהצלחה.