אדם מתחתן, חי בבית, מתמודד עם ילדים, פרנסה, רגשות, עומסים וציפיות
השאלה
שלום לרב... אולי זו שאלה של הרבה אנשים, אבל אצלי היא מרגישה מאוד אישית. אדם מתחתן, חי בבית, מתמודד עם ילדים, פרנסה, רגשות, עומסים וציפיות. טבעי שהוא ישאל: מהי תכלית הנישואין? איך בונים קשר נכון? איך חיים יחד? אבל אומר שיש שאלה שקודמת לכל זה. למה אי אפשר להתחיל ישר מהזוגיות? למה צריך לעצור ולשאול שאלה כל כך גדולה: לשם מה אני חי?
התשובה
ידידי, הדברים שכתבת נוגעים ללב. שאלה כנה שאלת, וכנות היא כבר התחלה של תיקון. כאן יש קריאה לאדם לעצור רגע ולבדוק מה באמת קורה לו בפנים. כיון שהזוגיות היא תת קטגוריה בתוך מעגל "עבד ה'", לא נכון להתחיל מהשאלה מהי תכלית הנישואין. שאלה זו מתחילה מאמצע הסוגיה ולא מתחילתה. לפני שאדם שואל על תכלית הנישואין, עליו לשאול את השאלה הראשונה: לשם מה אני חי? הבעיה היא שכיום הפסיקו לשאול. האדם נעשה כמו סרט נע במפעל תעשייתי. הוא חי כי הוא נושם, חי כי פשוט חיים. החברה קובעת לו מהו מדד ההצלחה: ללמוד, להוציא תארים, לבנות בית יפה, לנסוע במכונית חדשה, לטייל בעולם, וכדומה. זו כביכול הדרך לאושר. אבל האדם היהודי צריך לעצור ולשאול. לא להתחיל את הבניין מהקומה השנייה, אלא מהיסוד עצמו. ברכה שתזכה לראות את הטוב שקיים בך ובביתך, גם אם הוא מכוסה עכשיו בעייפות. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לבדו", עמוד 25
לכל השאלות והתשובות