האם אפשר לראות חיסרון בלי להשפיל את האדם

התשובה

יקירי, שלום וברכה. המעשה על המלך והציירים מלמד עד כמה המבט משנה את המציאות. המלך היה בעל מומים, וכאשר צייר אחד צייר אותו בצורה מדויקת וחיצונית, הציור רק חשף את חסרונותיו והשפיל אותו. אבל אפשר לראות את אותה מציאות בדרך עמוקה יותר. אין צורך לשקר, ואין צורך להעלים את החיסרון. אפשר למצוא זווית שבה האמת קיימת, אבל האדם אינו נרמס. מבט טוב אינו עיוורון, אלא בחירה לראות את האדם בצורה שמכבדת את צלם האלוקים שבו. כך גם בחיים. יש חסרונות אצל הזולת, ויש חסרונות אצלנו. השאלה היא האם אנחנו משתמשים באמת כדי לפצוע, או כדי לבנות. האם אנחנו מתעקשים לצייר רק את השבר, או שאנחנו מחפשים את הזווית שבה גם בתוך החיסרון יש מקום לכבוד, תקווה ותיקון. ברכתי, שתזכה לעין טובה שאינה משקרת, אלא מוצאת בכל אדם את הזווית שמאפשרת לו להיבנות. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 146-148