איך מנצחים תחושות שמפילות אותנו רוחנית?
השאלה
שאלה: שלום לכבוד הרב... כל יום אנחנו שומעים דברים קשים יותר ובאמת שאין לנו כבר כוח להתמודד... איך אנחנו אמורים "לנצח" את התחושות האלו שפשוט מפילות אותנו גם מבחינה רוחנית?
התשובה
תשובה: שלום רב. לצערי אני מבין בדיוק על מה אתה מדבר, ומה שעוד שאני חושב ששאלתך רלוונטית פחות או יותר לכולנו. המציאות שלנו מלאה בידיעות קשות שגם השכל ובמיוחד הלב, מתקשים לקבל אותם. אם אנחנו "שוקעים" לתוך זה, זה יכול להשפיע לנו על כל החיים, על הזוגיות האוירה בבית, ובעיקר התחושה הכללית הרעה שמלווה את כולנו מאז אותה מתקפה איומה ושפלה. הדבר היחידי שאני יכול לייעץ בנושא הקשה הזה הוא "פיתרון" שאני נאלץ להעזר בו המון... במיוחד במהלך פגישות טיפוליות במקרים נפשיים קשים, דבר שיוצר עומס גדול על הנפש. הרבה פעמים הייתי מסיים פגישה בתחושה איומה ובכאב אדיר. עם הזמן הגעתי להבנה \הארה אמיתית שעוזרת לי להכיל את הסיטואציות הלא פשוטות איתם אנו נתקלים... כשאני מרגיש צער עצום, רחמים וכאב על מקרה מסויים, אני פשוט עוצר לרגע ומדבר עם עצמי... מי זה שעומד מאחורי כל המקרים האלו? מי זה שקבע את המציאות? מי זה שהשגיח על כל פרט? מי המחליט? מיד אני עונה לעצמי שזה בורא עולם שעומד מאחורי הכל. ואע"פ שלי באופן אישי מאוד קשה להבין מה מסתתר פה, ולמה זה צריך להיות בצורה כזאת או אחרת, תמיד אני עונה לעצמי שה' יתברך רחמן הרבה יותר ממני. הוא מרחם ואוהב כל אחד הרבה יותר ממני! וההבנה הזאת מרגיעה אותי. אני נאלץ להבין שאני לא התסריטאי של הסרט הזה... אני גם לא הבמאי של החיים שלנו. יש מי שמכוון ויש מי שמחליט, והוא יודע הרבה יותר מאיתנו למה ואיך הוא עושה ופועל. אשתף אותך בפרט אישי, כשרעייתי היקרה קראה את התשובה, טענתה הייתה שפניתי לאמונת השכל, אבל היא עדיין לא הרגיעה את אמונת הלב. במילים אחרות ופשוטות, העצה הזאת ראויה לשכל ולא ללב שעדיין מדמם וכואב למרות כל "הידיעות" האלו. במובן מסויים הסכמתי איתה, אבל אני אוסיף את דברי חז"ל שטענו "האמנתי כי אדבר", ובאמת שזה מפורסם בהמון ספרי פנימיות שחזרה ושינון דברי אמונה בסופו של דבר חודרים את חומת הברזל של הלב. חשוב להדגיש שאני לא מבצע סוג של הדחקה, או ניסיון "לטאטא" את הקושי, כי אני מודע אליו לגמרי, ועדיין מרגיש וכואב. אלא שלתוך "הגלות" הנפשית הקשה הזאת, בחרתי להכניס את הקב"ה שיאיר לי את החשכה. לי זה עוזר. רעייתי הוסיפה שהעבודה עם נשים תצטרך להיות ממקום יותר רגשי, ולזה מועיל מאוד עבודה בדמיון שבעצם מאוד מתחבר למקום הרגשי. לסיכום נכתוב שהניסיון האחרון יהיה ניסיון האמונה... ואנחנו חווים אותו בגדול. יהיה רצון שנעבור ונצלח את התקופה הזאת בהצלחה ובאמונה גמורה, עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן. ברכה והצלחה.
לכל השאלות והתשובות