למה ילד שנכשל צריך לזכור שהוא עדיין בן מלך
השאלה
כבוד הרב, דווקא אחרי שילד נופל או מתנהג לא טוב, קשה לי להזכיר לו את הגדלות שלו. אני עסוק בתיקון, בגבול, במה אסור. אבל אולי דווקא אז הוא צריך לשמוע שהוא לא רק הנפילה שלו. איך עושים את זה בלי לטשטש אחריות?
התשובה
ידידי אהובי, שלום וברכה. להזכיר לילד שהוא בן מלך אינו אומר לו שאין אחריות. להפך, זה מחזיר את האחריות למקומה הנכון. אם הוא רק בעיה, אין לו כוח לתקן. אם הוא בן מלך שנפל, יש לו סיבה לקום. הברכה והזיכרון של מעלת האדם אינם דבר שמניחים בצד. הם צריכים להיות לנגד העיניים תמיד. ילד צריך לדעת שהקדושה שלו אינה נעלמת בגלל נפילה, ושדווקא מפני שהוא יקר, הוא נקרא לעבוד, להתגבר ולהיבנות. כאשר התיקון נאמר מתוך זיכרון המלכות, הוא אינו מוחק את הילד. הוא אומר לו: ההתנהגות צריכה תיקון, אבל אתה אינך מקולקל בעצם. יש בך כוח, שורש, קדושה ושליחות. עכשיו בוא נלמד לחיות בהתאם למי שאתה באמת. ברכתי אליך, שתזכה לחנך באחריות שאינה מייאשת, ולהזכיר לילדיו של מלך שגם אחרי נפילה הם שייכים לאור. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 369-396