האם יהודים רחוקים עדיין נחשבים תינוקות שנשבו?
השאלה
שאלה: שלום לכבוד הרב... רציתי לדעת מה העניין "לסנגר" על יהודים מסויימים שהם תינוקות שנשבו... מה שייך לומר שהם תינוקות שנשבו אחרי שכל הארץ והעולם מלא בשיעורי תורה ויהדות... זה הם שלא רוצים, אז מה הקשר לומר "נשבו"? חשובה לי מאוד דעת הרב בעניין.
התשובה
תשובה: שלום וברכה יקירי. הגישה הזאת שלך היא גם דעה בפוסקים, אבל ממש לא הדעה היחידה! מה שאתה מציג זאת דרך הסתכלות אחת... והאמת שהיא "דינית" מידי לדעתי, וגם לא כל כך מדויקת. נכון שיש שיעורי תורה כמעט בכל מקום בארץ, ולכאורה כל מי שרוצה מוזמן לבוא, לשמוע וללמוד, ולכאורה מה מונע ממנו? הוא ממש לא שבוי! הוא הרי יכול לחקור ולברר, שזה דרך אגב הדבר הכי בסיסי שיש, ולבחור "להוציא עצמו מהשבי.." ואם הוא לא עושה את זה אז זה בעיה שלו!!! אז זהו, שזה לא בדיוק האמת... קשה מאוד ללכת "לחקור" כאשר מגיל קטן אנחנו מושפעים ע"י התקשורת, מערכת החינוך, ובעצם כל המציאות כולה, ש"הדתיים" הם כת מסוכנת שיעשו לך שטיפת מוח ויהפכו אותך לדוס קיצוני חסר אישיות ושכל. האם אנחנו היינו חוקרים כת מסוימת שכל היום מחדירים לנו לתודעה שהם אנשים מסוכנים?? הרי היינו בורחים מהם כמו אש. אותו דבר ניתן לומר על הרבה מאחינו הרחוקים שגדלו בסביבה רחוקה משמירת תורה ומצוות, שכל חייהם דחפו להם הבנות וסטיגמות על החרדים, שהם בכלל לא רוצים להתקרב ולחקור את המציאות הזאת מחשש שמא "יתפסו" ברשת של אותם "מחזירי בתשובה". ממילא הם שבויים ביותר!!! רק לא פיזית, אבל בהחלט שבויים נפשית. הם לא שמים לב שבעודם מפחדים משטיפת מוח של הדתיים, הם בעצם היו ועדיין קורבן של שטיפת מוח לאורך כל חייהם. לכן עלינו מוטלת החובה המוסרית להסתכל עליהם במבט מבין ומכיל. להראות להם יהדות אחרת ממה שסיפרו להם כל חייהם. ליקר את התורה, ולגרום להם לראות את היופי והטוהר ובמיוחד האמת שבה! אסור לנו לשכוח שגם אנחנו היינו שם... עכשיו חשוב לציין פרט נוסף... זה שאנחנו "מבינים" את המציאות שלהם, לא אומר שאנחנו צריכים להראות פנים להתנהגות שלהם שהיא הרבה פעמים "מבזה" בלשון המעטה, אלא שתמיד אנחנו צריכים לזכור לגנות את המעשים שלהם, ולא אותם עצמם. בתפילה לחזרה בתשובה שלמה של כל עם ישראל, במהרה! בהצלחה .