סופגניות רגילות שטוגנו בשמן שבו טוגנו קודם סופגניות חלביות, מה דינן?

התשובה

השאלה תלויה בשני עניינים: האם אומרים נותן טעם בר נותן טעם גם כאשר הטעם עבר דרך אוכל ולא רק דרך כלי, והאם החלב הבלוע בעיסה נחשב טעם בלבד או ממשות חלב. העיקר הוא שגם כאשר הטעם עבר דרך אוכל, יש לדון זאת כנותן טעם בר נותן טעם. החלב היה מעורב בעיסת הסופגנייה החלבית, ממנו עבר טעם לשמן, ומן השמן עבר טעם לסופגנייה הרגילה. זהו טעם הבא מטעם, ולא חלב ממש שנמצא בתוך הסופגנייה השנייה. אף על פי שהסופגנייה הראשונה נילושה בחלב, לאחר שהחלב נבלע ונתערב בעיסה ואינו ניכר בפני עצמו, אין לדון את השמן כאילו קיבל חלב ממש, אלא כטעם חלב. לכן הסופגנייה השנייה אינה נעשית חלבית גמורה. מאחר שיש צדדים להחמיר, לכתחילה אין לאכול את הסופגניות הרגילות יחד עם בשר ממש. אבל אין צורך להמתין שש שעות מאכילת בשר כדי לאוכלן, ומותר לאוכלן בתוך שש שעות, כי אינן חלביות ממש אלא לכל היותר יש בהן טעם חלב קלוש. הלכה למעשה: סופגניות רגילות שטוגנו בשמן שבו טוגנו קודם סופגניות חלביות אינן נאסרות, ומותר לאוכלן בתוך שש שעות מאכילת בשר. לכתחילה אין לאוכלן ממש עם בשר. מקורות שהובאו בסימן: פרי מגדים; ספר התרומה; רבי עקיבא איגר; זבחי צדק; בן איש חי; פתחי תשובה; פני אריה; עין יצחק; רש"י; רדב"ז; הליכות עולם; רא"ש; חוות דעת; חידושי דינים ליורה דעה; חזון איש; מהרש"ג; חלקת יעקב; ביקש תורה; ערך השולחן; שו"ת דברי יואל; מהרש"ם; יד יהודה; בית יהודה. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קלה-קמ